בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

פתאומית לעד

ורק איני יודעת אם היה זה מבט עיניך
שהצית בי ברקים לרבבה
לא ידעתי אם הלכתי איתך ואליך
ברחובות הלומי אהבה

היה אביב והצחוק נסתר בכל ניצן פוקע
וברית דם ויין כרותה
ולכל אחד שהעיף בי מבט משתוקק וכמה
האמנתי שהוא אתה

(ל.גולדברג)
לפני 8 שנים. יום שישי, 3 בנובמבר 2017 בשעה 19:51

ההבנה העמוקה שיורדת כמו טיפות גדולות של גשם, שחודרת חרש חרש לשורשי נשמתי ומבהירה לי באופן הדוקר החותך והשורט ביותר, שהמקום אליו גררתי את עצמי הוא כל כך לא אני וממש לא בשבילי. 

 

 

 

* תזכורת לעצמי : לקנות שעון מעורר 

 

 

 

 

 

 

 

לפרסום זה יש תגובות, הרשמ/י או התחבר/י כדי לקרוא ולהוסיף תגובות.

הרשמ/י התחבר/י