לפני 6 שנים. 3 בדצמבר 2017 בשעה 22:55
ברגע ההוא חשה את הסכין מונפת על צווארה ואת החץ החד ננעץ בליבה, חשה עצמה מאבדת שיווי משקל ונוחתת על הרצפה הקרה, גופה כבד מעליה ורגליה בוגדות וכושלות מלהחזיק בה, חשה את ראשה נופל לאחור והיא מתנפצת על האספלט הרטוב, ניתזת לרסיסים בשלולית הדם שקלח ממנה, חם ונוטף, חם ומטפטף שאזל מגופה עד שקפאה מקור.
"תאהב אותי... אל תרחם עלי" אמרה לו כשאסף אותה אליו.
"השאר איתי רק כשתרצה בי עד כלות, כשתרצה בי עד לקצוות, רק אם תרגיש שלא תוכל לוותר עלי כי בלעדי העולם שלך יהיה ריק וחלול עד כאב, עד מוות"