פתאומית לעד

את חייכת במלוא שפתייך ובידרת את שערך
ואמרת לי שחייך התרגלו כבר לחייך
ואמרת לי שחייך כבר אינם מה שהיו
לפעמים את כבר צוחקת
לא תמיד את לבדך

וראיתי את השקט
וניחשתי את הכאב
ואמרתי זה בסדר, לא צריך להתאהב
ואפשר לחיות גם ככה
ואפשר בכלל לחיות
גם בלי אושר, בלי לדעת בשביל מי ומה ואיך

ורציתי לעזור לך
ורציתי לעזור
והיה בך איזה אומץ
והיה בך איזה אור
שדחה מיד כל חסד
ודחה כל נדבה
והיה בך איזה יושר
והיית פשוט יפה

והבטתי אחרייך וראיתי איך דמותך
שוב חוזרת אל החושך
נעלמת אל לילך
ורציתי לעזור לך אבל גם הבנתי כי
עוד אפשר לחיות גם ככה
ובזה עזרת את לי

נתן זך