סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

פתאומית לעד

ורק איני יודעת אם היה זה מבט עיניך
שהצית בי ברקים לרבבה
לא ידעתי אם הלכתי איתך ואליך
ברחובות הלומי אהבה

היה אביב והצחוק נסתר בכל ניצן פוקע
וברית דם ויין כרותה
ולכל אחד שהעיף בי מבט משתוקק וכמה
האמנתי שהוא אתה

(ל.גולדברג)
לפני 6 שנים. 27 בינואר 2018 בשעה 22:45

את מבינה שאת משהו מיוחד? הוא אומר שואל קובע בזמן שיד אחת מלטפת לי את השיער והשניה מטיילת על כל מקום חשוף בגוף החם שנרגע ומסדיר נשימה, והמילים שלו נעימות ממש כמו המשמעות שלהן.

שנינו שפוכים מעייפות ושניה לפני שהעיניים מתכסות בריסים, מתפרצת לי לראש מחשבה ילדותית ומטופשת, ומה אם לכולן הוא אומר בדיוק אותו הדבר..

ואין לי ברירה אלא להתעורר אל הילדה הזו שבתוכי כדי להרגיע אותה ולהסביר לה שכלום לא חשוב מלבד העובדה שעכשיו כשהוא אמר, הרגישה איך הלב שלו יוצא אליה ומתפוצץ מאהבה ואפשר היה לראות לו בעומק העיניים, שהוא מדבר ממש אליה ומתכוון לכל מילה. 

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י