זוכר אותי?
אני שנבהלתי ממך?
הידיים שלך היו אז גדולות וחזקות כל כך שפחדתי שתמעך לי את הלב והוא יפצע, אתה צחקת ממני ואמרת שאין לי מה לדאוג, הידיים שלך אולי גדולות וחזקות אבל הלב שלי מוגן, ושלבבות בכלל לא יכולים להפצע כשתופסים אותם חזק ככל שיהיה, גם לא כשאוחזים אותם בכל הכוח, הם לא מתפרקים אפילו אם דורכים עליהם או בועטים חזק.
לב יכול להפצע רק אם מרפים מאחיזתו, הבטחת לי אז, רק אם עוזבים אותו בפתאומיות ומשאירים אותו לבד.
זוכר אותי?
לילה אחד הייתי שלך
לכמה שעות ארוכות
לכמה רגעים מפוארים של אהבה
ובאמת כמו שהבטחת, הלב שלי לא נפצע בלילה ההוא כשאחזת בו חזק, כשעטפת אותי ואותו בשתי ידיים גדולות.
אבל בדרך הביתה כשהייתי לבד, כשהבנתי שכבר לא אראה אותך שוב, הרגשתי איך הוא מתכווץ ומתקרר ומאיים להשבר, הרגשתי אותו פועם בחזה בכל הכוח, מנסה לחמם את עצמו במהירות כמו מנסה לברוח.
כשהוא התחיל לדמם על הבגדים והשאיר שובל של דם מטפטף עם כל צעד שלי בדרך הביתה, כבר ידעתי שהוא הבין עוד לפני שלא אפגוש בך שוב, שמגע ידך האוחזת תשאר סגורה בארכיון וחרוטה בו למזכרת.
זוכר אותי?
לילה אחד הייתי שלך
לכמה שעות ארוכות
לכמה רגעים מפוארים של אהבה
