ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

פתאומית לעד

ורק איני יודעת אם היה זה מבט עיניך
שהצית בי ברקים לרבבה
לא ידעתי אם הלכתי איתך ואליך
ברחובות הלומי אהבה

היה אביב והצחוק נסתר בכל ניצן פוקע
וברית דם ויין כרותה
ולכל אחד שהעיף בי מבט משתוקק וכמה
האמנתי שהוא אתה

(ל.גולדברג)
לפני 6 שנים. 24 בפברואר 2018 בשעה 4:15

הגלימה והכנפיים נשארו בבית אבל הצלחתי להסוות את העניין באלגנטיות מופלאה ונדמה שאיש לא הבחין כמעט שמשהו השתנה בי..

מתחילה להפנים שהשליחות שלי היא נצחית, ויש סיכוי אחד למיליון שהגעתי כדי להשאר.

 

#מחשבות_של_טרום_הולדת 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י