סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

פתאומית לעד

ורק איני יודעת אם היה זה מבט עיניך
שהצית בי ברקים לרבבה
לא ידעתי אם הלכתי איתך ואליך
ברחובות הלומי אהבה

היה אביב והצחוק נסתר בכל ניצן פוקע
וברית דם ויין כרותה
ולכל אחד שהעיף בי מבט משתוקק וכמה
האמנתי שהוא אתה

(ל.גולדברג)
לפני 6 שנים. 13 ביוני 2018 בשעה 19:26

שברי את הטלויזיה ובואי נלך לישון
כבר הרבה, הרבה זמן אני לא מצליח לחלום.

יש לי אהבה, ים של אהבה, אפילו יש לי קצת כסף,
אז מאיפה זה בא? מאיפה זה בא? מאיפה בא העצב?
אתה אוהב את ה"פוזה" המלנכולית הזאת - את אומרת
אתה מחפש ומוצא את זה, אתה מכור, אתה לא יכול אחרת.

לפעמים אני שונא את הכנות שלך, אבל נדמה לי שאת צודקת,
אני מחפש ומוצא את זה, כנראה שאני לא יכול אחרת.


יש לי אהבה, ים של אהבה, אפילו יש לי קצת כסף,
אז מאיפה זה בא? מאיפה זה בא? מאיפה בא העצב?

 

(מילים מיכה שטרית, לחן ארקדי דוכין)

 

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י