סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

פתאומית לעד

ורק איני יודעת אם היה זה מבט עיניך
שהצית בי ברקים לרבבה
לא ידעתי אם הלכתי איתך ואליך
ברחובות הלומי אהבה

היה אביב והצחוק נסתר בכל ניצן פוקע
וברית דם ויין כרותה
ולכל אחד שהעיף בי מבט משתוקק וכמה
האמנתי שהוא אתה

(ל.גולדברג)
לפני 5 שנים. 28 בנובמבר 2018 בשעה 22:33

מה לעזאזל אני עדיין עושה פה..

מה גורם לי להמשיך ולכתוב כאן בלי לכתוב שום דבר?

 

אני לא מגיבה לאדומות ולא מאדימה מתגובות

לא מחפשת ולא מוצאת 

לא מחוברת ולא מתנתקת

 

מנסה לשמור על פאסון של ליידי

בזמן שחתולת רחוב שורטת בי מבפנים

 

רוצה לצרוח את כל מה שיש בי

ובמקום זה נכנסת ומצטטת שירים

 

 

 

 

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י