בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

פתאומית לעד

ורק איני יודעת אם היה זה מבט עיניך
שהצית בי ברקים לרבבה
לא ידעתי אם הלכתי איתך ואליך
ברחובות הלומי אהבה

היה אביב והצחוק נסתר בכל ניצן פוקע
וברית דם ויין כרותה
ולכל אחד שהעיף בי מבט משתוקק וכמה
האמנתי שהוא אתה

(ל.גולדברג)
לפני 6 שנים. יום חמישי, 28 במרץ 2019 בשעה 21:34

הגעגוע הכואב ביותר הוא לזה הנמצא במרחק נגיעה מאתנו בזמן שאיננו יכולים להתקרב.

שווה הדבר לציפור יפת נוצה בכלוב זהב המונח על אדן החלון מול מרחבי האינסוף..... 


לקרוא ולהוסיף תגובות, הרשמ/י או התחבר/י.

הרשמ/י התחבר/י