ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

פתאומית לעד

ורק איני יודעת אם היה זה מבט עיניך
שהצית בי ברקים לרבבה
לא ידעתי אם הלכתי איתך ואליך
ברחובות הלומי אהבה

היה אביב והצחוק נסתר בכל ניצן פוקע
וברית דם ויין כרותה
ולכל אחד שהעיף בי מבט משתוקק וכמה
האמנתי שהוא אתה

(ל.גולדברג)
לפני 5 שנים. 25 בספטמבר 2019 בשעה 6:39

אבל התשוקה הגדולה ביותר

היא להיות בחלום של אדם אחר,

לחוש משיכה קלה כמו ברצועת המושכות,

לחוש משיכה כבדה, כמו אזיקים

 

* שוב יהודה עמיחי


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י