לא סתם

מסתכלים סביב סביב

מתחשק לי כל כך סשן בפינת החמד שלי ביער

מול נוף עוצר נשימה, המון ירוק ומרחב שבו אפשר לצעוק בקול בלי שאף אחד ישמע...

זה קל כל כך לתת הוראה, מופרכת ככל שתהיה, ולדעת שתהיה מי שתרצה באמת להפוך אותה למציאות במסגרת של סשן

לשלוח אותה לקצוות של כאב, השפלה, קיום

להוריד אותה לדרגה של קישוט בחדר, לזמן בלתי מוגבל

זה הרבה יותר מסובך, מורכב להשתמש בסיטואציה הזו כדי להוביל אותה למקום אליו אני רוצה שתגיע

להשתמש בתפאורה של הסשן, בתחושות, בהוויה כדי להצליח לגעת לה בנפש

להרעיד לה את הלב

לצרוב תמונה לתוך המוח שלה, כזו שבאמת תעשה שינוי

לא רק לגרום לשלולית להצטבר בין רגליה

אלא באמת להצליח להגיע מעבר לפיזי, להתמודד עם המוח שלה ולדעת שהמשמעות של האקט עולה בהרבה על הנראות שלו

לדעת להתאים כל תנועה, כל מחווה, כל דרישה לאלו שיגעו דווקא בה

שיגרמו ספציפית לה להיות בדיוק במקום אליו אנחנו מכוונים

להגיע לסשן לא מתוך אלתור, אלא אחרי היכרות, מחשבה ומעל הכל תכנון

כזה שתפור לפי מידותיה לא פחות מלפי מידותי

אי אז לפני 15 שנה פתחתי פרופיל בכלוב

האינטרנט של אז לא היה זה של היום, פייסבוק בקושי התחיל להשתלט על העולם

וההתלבטות של בחירת הכינוי הייתה מוזרה, לא היה לי רעיון

הדבר היחיד שקפץ לי לראש היה הספר המדהים שהחזקתי ביד, חולית של פרנק הרברט, ספר שקראתי כמה פעמים גם קודם, ולא מעט פעמים (יחד עם יתר הסדרה) גם מאז. 

ומתוכו גם הכינוי שלי קפץ, התאים ומאז מעלה שאלות

מסובך להסביר בכל פעם למה הקיסר האל של חולית דווקא הוא זה שהתאים לי, אין לזה הסבר הגיוני, הוא פשוט היה שם מולי, נבר לי במוח, לקח אותי לעולם אחר.

התלבטתי הרבה פעמים אם לשנות אותו בזמן שעבר, להתאים, להחליף

אבל הוא נשאר.

ואם לא קראתם (ובטח אם חטאתם וראיתם את הסרט בלי לקרוא)

הנה הסבר יפה שאולי ישכנע אתכם לנסות

יש משהו בשמים של חורף שתמיד משך אותי

בטח בתקופה האחרונה שבה אפשר לראות את הרצף של כוכבי הלכת זוהרים בשמים מהשקיעה לאורך מישור המילקה

וברגע שמחשיך אוריון זוהר, תופס חתיכה גדולה כל כך של היריעה השחורה לעצמו

תמיד מפתיע אותי כמה מעטים מזהים את כולו

מתמקדים בחגורה, בחץ ולא נמשכים לסיפור מסביב

לכוכבים שמקיפים, מביטלג'וס הכתום לריגל הכחול

למאמץ של הדמיון שיוצר את הדמות של הכסיל כולו, זה שזכה לשמו בגלל הגוף הגדול והראש הקטן

ולמאמץ הנוסף שהופך את הכסיל לצייד, עם הקשת הגדולה מול ה- V הגאה של מזל שור

מתחשק לי סשן כוכבים

כזה עם מחצלת רכה לשכב עליה במקום מבודד מול שמים שחורים, נטולי ענן

בקבוק יין טוב

ושמיכה חמה, לכסות בה את זו שאקשור הדוק לידי

אקבע את גופה ועיניה מול הכוכבים

בזמן שידי יטיילו על גופה 

יותירו בה דוגמא של מפת השמים

אני מסתכל כאן, עובר את דרך הזכרונות אחורה בבלוג שלי

בבלוגים של מי שיצא לי להכיר

רואה איך המחשבות יוצאות החוצה

איך הזמן מוסיף, לרוב

ועדיין

יש עוד

הרבה

כמה שלמדתי, התנסיתי, עשיתי

ועדיין כיף לי לנסות עוד, לגלות עוד

כמו חנות ממתקים אין סופית שלא נגמרת

ואני, כל כך נהנה, פשוט לשלוח יד ולקחת

לטעום טעם חדש

היא יודעת מי היא

היא יודעת גם מה היא

מודעת לחלוטין לדרך שבה העולם מסתכל עליה

ליכולת שלה להשפיע על סביבתה, לכוח שלה

כוח פנימי בוער, אליו היופי שלה נלווה, מעצים אותו, מועצם ממנו

שילוב שגורם למבטים להסתובב אחריה ברחוב

לדלתות להיפתח

אם הם רק ידעו

שהיא מרגישה הכי חזקה

הכי נכונה

כשכל הגוף שלה צועק

צועק מכאב

צועק מעונג

צועק מהשילוב ביניהם

כשהיא מרפה ונותנת את כל כולה

כשהיא באמת מרגישה שייכת

ראיתי אותו בפעם האחרונה לפני שנים, מאז הוא נצרב לי בזכרון

הוא עוצמתי כל כך

אמיתי כל כך

גרם לי לחזור ולחפש אותו

לבסס עליו חלק מהכתיבה שלי כאן

לבנות חלק מהסשנים שהעברתי לאורו

אז אני מגיש לכם אותו יפה, כאן

תהנו

https://xhamster.com/videos/female-tease-and-denial-punished-after-every-edge-2990695