הבלוג שלי

רגש שנולד
בעומק הנשמה
בעומק העניים
הטוב שהוא ברשותך
הטוב שאתה נותן
הטוב הנסתר
הידידות!!!!


העצב הוא בא מהבדידות של הלב

אם ליבך היה מפסיק לפעום
אז הייתי נותנת לך את שלי
כי בלעדיך אני כלום
בלעדיך ליבי כבר לא בשימוש


לא באה לי לדבר יותר !!!

למה שירה שמחה ואחריה שירה עצובה??
אולי כי זה האפילוג של חיי...
מתי שהאושר מתקשה למצוא דרך
העצב הורס את הכול בשמחה

רוצה להיכבות לאט לאט
ובעדינות!!!



צריכה צבעים
צריכה עדינות
צריכה את הידידות שלכם

מתה עליכם כי אתם הידידים הכי טובים בעולם
מתה עליכם כי אתם תמיד כאן עבורי ובשבילי
בקיצור מתה עליכם חזק



לא רוצה שוב לפחד
באה לי לחיות בלי רעש
כמו הרשרוש של העיפרון...בלילה
בלי לפגוע
רק עם קצת עדינות


כדי לסיים את החיים האלה
אני צריכה רוגע נצחי
ו...גם אם זה רוגע עצוב
ו...אפור
לא משנה אני החלטתי