הבלוג שלי

בניסיון להבריח את כל החושך מחיי
שמפחידים אותי ואוכלים אותי מבפנים
בשקט שבו אני צוללת
שום קרן של אור בעצב העמוק שלי יחדור

בניסיון לשמוע בשקט הזה ששולט בי
ושכבד על כתפיי כל יום כבד יותר
הייתי רוצה לראות מישהו לקבל עזרה
אבל אני נכנסת עמוק יותר אולי לכל החיים

אני לא רואה אף אחד למרות שעיניי פקוחות לחלוטין
אני מתחילה להאמין שזה יהיה לנצח ככה

האם מישהו חושב לבוא לחפש אותי פה
להירקב פה בחושר ובשקט לנצח

הדמעות שאני כל כך מנסה להסתיר עם הכי אמיתיות
כשהציפור מוכן למות החתול שלו עצוב:
כשהבן אדם מוכן למות מילותיו מראים את סיום