לפני 15 שנים. 5 ביוני 2009 בשעה 11:55
עליתי על אונייה מאוד קטנה
מפליגה ברצונו של הרוח אני הולכת לאיבוד
העננים שחורים אבל אני שמה לב
בין הזרימה והעננים אני שומרת על יציבות
אני הביא את הפרחים האלו בשבילך בשקט
אני נותנת לעצמי להפליג במחשבותיי
ואני אזרוק את הפרחים בשעה מאוחרת יותר
לא חשוב אם אני מכניסה את הסכין בפצע ומשחקת איתו
הים לקחה אותך ממני ואני תמיד אוהב אותך
ואתה איתי כל אורך הימים שלי
כן!!! בכל מקום שאני הולכת אני מרגישה את נוכחותך
כדי להראות את האבל שלי התלבשתי בשחור
אבל אני נשארת רגוע לא צריך טישו
כי אתה איתי למרות את הנעדרות הארוכה שלך