למי שמכיר אותי יודע שאימא שלי חולת סרטן ושאתמול היא עברה ניתוח
שלפי מה שראיתי לא כל כך עזר להתקפי אפילפסיה שלה
היום אחרי שלושה ימים בבית חולים ואחרי ניתוח שני תוך שנה וחצי והתמודדות חדשה של שבועיים וחצי של התקפי אפילפסיה כל חצי שעה שזה מלווה בשיתוק צד ימין של הפנים היד והרגל
אני פוחדת שהיא תישאר עם ההתקפים האלה כל החיים
פאק פתחו לה את הגולגולת כדי להוציא את מה שעושה לה את ההתקפים האלה אז למה לעזאזל שוב יש לה ? למה אחרי ניתוח של שבע וחצי שעות היא צריכה לסבול מהתקפים כואבים ?
למה זה מגיע לה ? היא הבת אדם היחידה שראיתי שעושה טוב לאחרים אפילו על חשבון הטוב שלה
נותנת בלי לצפות לאחזר .היא הבת אדם הכי מדהימה שהכרתי וזה לא כי זאת אימא שלי תאמינו לי לא הייתי מתביישת לקלל אם היה צורך אבל לא היא לא אישה רעה והיא תמיד עוזרת עד הדקה האחרונה בה הייתה בריא
עכשיו היא חולה ולי כל כך קשה לראות אותה כך
לדעת שבשישי שבת כבר לא יהיה אוכל של אימא אלא אוכל שלי
שהשיחות שלנו כבר לא יהיו מעבר לכמה מילים אחרת היא מתאמצת ומקבלת התקף
שהחיבוק יהיה רק בחצי יד כי השני תהיה משותקת ושהיא לא תרגיש את הנשיקה על הלחי הימני
שכבר אם אי פעם אתחתן היא לא תתפור לי את השמלה שלי
זה לא פייר ...לא פייר שהיא זאת שעוברת את זה שהיא זאת שסובלת
אבל אני חייבת להיות חזקה לא להראות לה את הכאב שלי את העצב שלי את הכעס שלי
תשמרו טוב על אימא שלכם כי אי אפשר לדעת מה יקרה מחר
