כרוניקה של הערצה

אני לא מזוכיסט.

אין באימפקט מענה שעונה על צורך כלשהו שלי, אבל הוא עונה על צורך אחר.

הצורך להתמסר ולהיכנע לגבירה שלי. מכור לתחושת ההתמסרות. הרגע שאני מחפיץ עצמי עולה על כאב ההצלפות ויכולת ספיגת הכאב עולה משמעותית.

עבור מזוכיסט אמיתי, אימפקט עונה על הצורך האישי שלו. אינטרס.

עבורי בדיוק ההיפך, התמסרות לקין, להיות נתון לחסדיה של גבירתי עם אפס אינטרס אישי מעצים אותי מאוד.

היא עוצרת את עצמה למרות בקשותיי להמשיך. היא יודעת מי אני, היא יודעת שאני מתמסר לה ושומרת עליי.

אני יודע שהיא עוצרת עצמה, שולטת לא רק בי אלא בייצרים החיתיים שבה.

אני מאוד אוהב אותה, את הגבירה שלי, על כל צדדיה. וכן, גם את היצר הסדיסטי שבה ולכן הייתה לי בקשה מיוחדת בסוף הערב.

ביקשתי סשן אימפקט. סשן שבו ניתן יחד ביטוי לחיה שבה, ערב שבו אהיה חפץ ליצר הסדיסטי שבה.

ביקשתי בלי רחמים הפעם.

ככה אני אוהב אותה, ככה אני אוהב להתמסר אליה.

To Be Continue.....