לא להאמין אבל זה קרה, פתחתי בלוג.
חבריי יודעים שתמיד כאשר אני נשאל או בוחר להגיד את דעתי, אני תמיד אומר את מה שאני חושב ומרגיש ולפעמים אפילו לא בעדינות,
גם אם האמת שלי לא תמיד פופולארית או על דעתו של האחר.
6.5 שנים אני חבר בכלוב ועד היום נמנעתי לפרסם את אשר על ליבי בפומבי, לא בפורמים ולא בבלוגים, כי אני בכלל לא טיפוס פומבי 😄
לא שאין לי מה להגיד, נהפוך הוא יש הרבה, אבל אני מוצא לנכון, במיוחד אם הנאמר לא חיובי לעשות זאת בדסקרטיות פנים אל פנים.
אני מציע ומבקש חברים יקרים תפסיקו עם הכתיבה השלילית (שיקח את זה רק מי שמרגיש שזה נוגע אליו),
תפסיקו לסגור חשבונות אישיים בפרהסיה (גם כתיבה בבלוג פרטי הוא פומבי, לשם כך הוא קיים),
תאמינו לי לא מכבד אף אחד מהצדדים.
אני מאמין בתקשורת בתקשורת בתקשורת... דברו, תלבנו ווואלה לא חייבים להסכים על הכל, דעות שונות זה בסדר גמור.
לא חייבים לאהוב (אפילו שמניסיון אישי, תאמינו לי זה מדהים כמה שזה כייף) אבל די עם השנאה, הרעל והרוע.
סובלנות (tolerance) – היכולת לכבד אנשים גם אם דרכם ומחשבתם שונה משלך, לא הזיקה לאף אחד.
ישנן דרכים חיוביות להגיד דברים או לפתוח נושאים לדיון, גם אם הם לא בדיוק נעימים.
תטילו ספק במה שאתם שומעים או מספרים לכם... לא כל הנוצץ זהב ולא כל צעקה כואבת 😄
אני נמצא פה כדי להנות, מה המטרה שלכם פה?
כייף ואושר 😄
לפני 15 שנים. 12 באוקטובר 2009 בשעה 12:08
