המון זמן לא דיברנו... אני יודע שאת בתקופה קשה ואני כשאני מבטיח למישהי שתמיד אהיה לה לאוזן תמיד מקיים (זה עצוב שרוב הנשים שהבטחתי להן שתמיד אהיה לא באמת הפנימו שאני מתכוון לזה). ואנחנו יושבים ומדברים בוידאו, ואני מתעסק עם עצמי קצת מתחת למצלמה, נדמה לי שאת עושה בדיוק את אותו הדבר. אבל אף אחד מאיתנו לא אומר שום דבר (כלומר כן, אבל לא). ודיברנו, צחקנו, המלצנו על סדרות... ואולי נדבר שוב עוד כמה שבועות, או חודשים, אולי אפילו נפגש מתישהו בעתיד הרחוק. אבל כרגע זה בלתי אפשרי ובלתי אפשרי זה כל כך פאקינג מחרמן.
עשיתי את חמש דקות של בלוגים החודשי שלי ואני חייב להגיד שאני מתגעגע לתשוקה שהייתי קורא כאן פעם, היום הכל מרגיש לי כמו תיאורים תכניים ולקונים. כל כך מעט רגש יש כאן בימינו... ואולי אני כל כך מנותק ממה שמתרחש כאן שפשוט לא יודע איזה בלוגים לקרוא. את הילדונת לא ראיתי כבר זמן, הבטחתי לעצמי שאעשה צעד בפעם הבאה שאראה אותה, מקווה שהמציאות תאפשר. קשה לי להתחיל עם בחורות במקום העבודה שלהן, יש בזה משהו שמרגיש לי לא מוסרי.