לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

עונג

בוקר.
כאילו יום רגיל.
רק אני יודע שלא.
לפני 8 שנים. 4 באפריל 2016 בשעה 18:36

יש משהו באוויר.

תחושת שינוי.

עבדים היינו לפרעה...אז מה באמת יפחיד אותנו ?

האביב הגורם לטבע האנושי להתחדש יחד עם סביבתו הטבעית.

הרצון והיכולת לתת לאבק לשקוע ולארגן את עצמי מחדש.

הרגשה של כיף שמוכחת כבר בביצועים נכונים יותר  ובתוצאות טובות שכאילו אין קשר בינם אבל אני מרגיש שיש קשר.

הרעננות והתחושה הטובה הפנימית מקרינות על סביבתי הנאהבת עלי  והאוהבת אותי .

חגיגה אנושית בלב.

מאחל גם לכם.

לפני 8 שנים. 3 באפריל 2016 בשעה 13:07

בעיני הרצון להרגיע את עצמי ממחשבות הזימה הצצות ללא הרף במוחי, הוא... החולי .

 

לפני 8 שנים. 2 באפריל 2016 בשעה 11:34

צהרי היום...

קומה 19.

אדם מבקש קצת שקט נפשי במרפסת ביתו.

אבל המחשבות התמידיות על העונג שבכאב אצל המלכה לא מרפות.

הייצריות שבסקס הכל כך מיוחד עם השולטת .

זה נורמלי ?

גם אם לא זה בדיוק אני !!!

לפני 8 שנים. 1 באפריל 2016 בשעה 14:51

החלטתי לתת לנפש הסוערת שלי מנוחה.

מצאתי עצמי על חוף ים.

רוח חמה ליטפה את פני.

המיית הגלים היתה למנגינת רקע מרגיעה.

התבוננתי בגל רחוק ומבטי נאחז בו.

הוא קרב אט אט לחוף.

חיכיתי לו  ועקבתי אחר תנועתו המתגלגלת לעברי.

עמדתי כשרגלי נוגעות במים והשתוקקתי להגעתו.

והנה הוא קרב ככל שאר קודמיו.

והנה הוא מתנפץ על רגליי מותיר אחריו שובל קצף שנעלם.

ומחשבותי התנפצו איתו ונותרתי לבדי .

מחכה לסערה הבאה ולגל  הבא.

 

לפני 8 שנים. 1 באפריל 2016 בשעה 4:21

אז זה היה חזק ממני.

נתתי לתשוקה להתגבר על ההגיון.

והגוף נאנק מעוצמת הכאב .

והכאב מילא את הגוף במה שכל כך ייחל לו.

והתשוקה באה על סיפוקה ולעולם לא מסתפקת.

ואני המביט מהצד מחייך בהנאה לגוף ולנפש המפורגנים ומבטיח להם לא להפסיק את מסע העונג הזה.

פשוט מגיע להם !!!

לפני 8 שנים. 31 במרץ 2016 בשעה 10:52

יש משהו מחנך בסדרת החינוך שאני עובר.

אפילו מושך ומענג.

 

 

לפני 8 שנים. 30 במרץ 2016 בשעה 3:30

יש משהו מתקן ומדהים ביופיה של דמעה היורדת מעצב ועושה דרכה מהלב דרך העין לאורך כל הלחי עד שמתאדה.

לפני 8 שנים. 26 במרץ 2016 בשעה 22:17

בעיני :

אין יפה יותר מהתהוות השלם 

הבנוי מהשניים !!!

 

 

לפני 8 שנים. 26 במרץ 2016 בשעה 8:41

ובכמיהותי נשארתי ילד.

ובתשוקותי אני עלם.

את שחשקה נפשי רק לי אשמור.

אתחבר למאוויי כמו מים בבאר נסתרת.

לא אוותר על שום תשוקה.

כי שם אני!!!

שם אני נמצא.

לפני 8 שנים. 24 במרץ 2016 בשעה 22:46

חזרתי היום מפיליפינים.

לא הבנתי למה המזוודה לא כבדה לי.

פתחתי אותה והתחלתי לפרק ולסדר חזרה לארון.

לפתע חשכו עיני...גנבו לי את התמימות .

אצלי התמימות לבדה ממלאת את הארון.