חודש וחצי.
חודש וחצי שבהם אני כבר לא יודעת מי אני
לא יודעת מה הייתי לפני
לא יודעת איך להמשיך ולהיות אחרי
חודש וחצי שהוא עדיין בליבי, נשמתי
חודש וחצי של עליות וירידות
של גילויים מסעירים וכואבים
חודש וחצי של פצעים שלא נוטים להגליד
כי כל פעם מחדש הם נפתחים ושותתים
חודש וחצי של מחשבות עליו
של כעס, של אהבה, של קבלה, של הרחקה
חודש וחצי של סימנים, של שאלות של תשובות
וכל תשובה גוררת איתה עוד 10 שאלות נוספות...
חודש וחצי של אמיתות ושקרים שטופחים בפניי.
חודש וחצי שאני כלואה בפנים ולא מצליחה להשתחרר
חודש וחצי של תמיכה עצומה מכל מי שסביבי
של חיבוק חם ואוהב מאנשים יקרים
אבל מה שאני מצליחה לראות זה רק את הכאב
חודש וחצי שבהם כל רגע שלי עם עצמי לבד
הוא זמן לדמעות, זמן לשיחות נוקבות איתו, איתי בתוכי
אחרי חודש וחצי רוצה לסגור את הדלת הזאת
אחרי חודש וחצי רוצה שהעצב הזה יעלם
אחרי חודש וחצי רק מבקשת את עצמי בחזרה
כי כשזה נגמר, הוא לקח איתו חלק ממני
ועכשיו רק אני נשארתי
ואותי אני לא מכירה.
רק רוצה את עצמי בחזרה.
לפני 14 שנים. 1 בדצמבר 2009 בשעה 22:48
