בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

תם ונשלם :)

לפני 15 שנים. 1 בנובמבר 2009 בשעה 10:02

נסענו לאילת לסוף שבוע
בניי היו קטנטנים
התמקמנו בחדר בבית המלון
פותחת תיקים מסדרת
מכינה קפה לבעלי ולי
מתיישבים לנו בניחותא
נהנים מהשקט
ונהנים מהשקט ששרר מהמרפסת
כשילדיי צופים לעבר הנוף הים המרגיע
שקט קצת מוזר
שקט לא מובן
חלפה במוחי מחשבה
לקום ולהצטרף אל השקט שלהם
לראות ממה בניי נהנים
ובעלי פנה אליי בשיחה...והמחשבה חלפה לה
בעודנו משוחחים
נשמעו צחקוקים מהמרפסת
התלחשויות בינהם
מביטים לעבר הנוף
מביטים בנו
כאילו הכול בסדר
והצחקוקים סתם ללא סיבה
הסקרנות גברה בי(בעלי נחר לאחר הקפה...הפסיד)
קמה מיד
בניי הקטנטנים מביטים שאני צועדת לקראתם
ואז..צחוק ענק מתפרץ מגרונם
ניגשת מהר...מביטה... אל הנוף...הכול בסדר..
נוף מקסים...ים רחב..
בניי זזו ממקומם...כאילו היו מובכים..
מבטי הופנה למטה...
ואז הבנתי את השתיקה שלהם
את הצחוקים והגיכוחים
במרפסת שכבה לה בכייף תיירת
צעירה יפהפיה שחומה
עירומה כביום היוולדה
התהפכה לה מצד לצד
ווהמבטים שנשלחו אליה...כאילו לא היו קיימים
והיא בשלה...עם גופה המשתזף...הערום....
ואני בשלי...איך להרחיק את ילדיי הזערורים
מבלי לעורר בהם סקרנות יתרה
גלידה זה הפתרון....
מי רוצה גלידה טעימה...וכך יצאנו מהחדר
הילדים התפנקו בלובי על גלידה עסיסית משובחת
מצחחקים ונהנים
והחוויה עברה לה בשלום.(אני מקווה)
אגב התיירת...הייתה החדרנית...
זאת ידענו לאחר שראינו אותה בעבודתה
התרענו בפניה...
והמקרה לא חזר..
והפרשה נשכחה.

לפני 15 שנים. 31 באוקטובר 2009 בשעה 16:34

ואני חוזרת אחורנית
עם הכאב
הכאב שלא מרפה
שאוחז בי חזק
וכולי זועקת בתוכי
לך ממני
חיה רעה מכאיבה
הנח לי ולנפשי
לך ממני
הנני רוצה בך יותר
תן לי את חיי
חיי השלווה
השמחה
הרוגע
ימים שהתעוררתי בשמחה
באושר
ללא הכאב
ללא הדמעה
מבקשת לעצמי
להשתחרר סופית
ממך כאב
מבקשת לאהוב בלי לכאוב
מבקשת לאהוב
אנא ממך כאב
הנח לי
תן לי מרגוע לנפשי
אין לך מקום בתוכי.
כאב אהבה

לפני 15 שנים. 31 באוקטובר 2009 בשעה 9:03

הכרתי בחור
בחור חמוד מתוק
על פניו ארשת חייכנית צוחקת
חיוך מתוק
מבט מחייך
בוחן
הכרתי בחור
שבין רגע
הצליח להשכיח
ממני
את הכול
הכרתי בחור
חמוד
שולט אמיתי
קשוח
הכרתי בחור
רך כול כך
עדין בנשמתו
במגעו
הכרתי שולט
קשוח אכזרי
אך יחד עם זאת
עדין אוהב מנשק מלטף
הכרתי אותו
תודה לך שולט קשוח עדין

לפני 15 שנים. 30 באוקטובר 2009 בשעה 8:25

2 סיפורים דומים
חברה בת גילי הרתה
בבטנה היה בן
ולקראת חודש התשיעי החלו בחיפוש הולם לבנם בכורם
ואני כידועה בשמות
ביקשו את עזרתי
אמרתי לחברה..כשתלדי אמצא לך
וכך היה...ילדה בשעה טובה את בנה
החברה שלפה כמה שמות של בנים..
בעלה לא אהב..גם אני לא ממש חיבבתי
עברו יומיים..ובראשי שום שם לבן לא עלה
ביום שהיתה אמורה להשתחרר מבית החולים
באתי אליה זורחת וקורנת מאושר
מה קרה שאלה אותי חברתי
תשמעי..אני אומרת לה....כולי אושר וצהלה...ושמחה
מצאתי לבינך שם...שם...שם מיוחד
התרגשתי כול כך מהשם שמצאתי
והחלטתי שיהי מה..רק השם הזה יקרא בנה
שמעה חברתי את השם...עיקמה פרצוף
הגיע בעלה...שמע את השם....אורו עיניו
והחליט שרוצה את השם הזה
חשבו חשבו מה לעשות
והפור נפל על אדם לא מוכר
איש מבוגר בעל סמכות
בעל ידע בשמות
החברה החליטה לרשום 10 שמות ובתוכו את השם שבחרתי לרך הנולד
בעלה נסע למיועד עם רשימת השמות
מסתכל מתבונן בשמות...ממש לשניה
(ואגב...הוא לא הכיר אותנו לפני...ולא שמע מאיתנו לפני)
הפור נפל במיידי...
הגיע מועד הברית
כולי במתח בהתרגשות
מחכה בציפיה
לדעת את שם הנולד
(לא אומרים את שם הנולד רק בשעת הברית למוהל)
חתכו לו..קולולול
ויקרא שמו בישראל............
אני לא מאמינה....זה השם שבחרתי אני

סיפור מספר 2
ערב שישי
מוזמנים לארוחת ערב אצל חברים
חברתי בחודש התשיעי
ואצלי מהבוקר ישנם תחושות מוזרות
לא ידעתי מה הן
בצהריים נכנס לפי שם של בן
ואמרתי בליבי...
זה השם שחברתי חייבת אבל חייבת לקרוא לבנה
היה לי חשוב שכך יקרא בנה
ישבנו בסלון
משוחחים מפטפטים
ואז..ככה בסתם שיחה
אני שולפת את השם החדש
ואומרת שניראה לי שהשם הזה
הוא מיוחד במינו
והכי מתאים לכם
למשפחה ולשאר שמות הילדים
שתיקה
אין קול אין עונה
אין תגובה
רק מבטים
תהיתי על פשר השתיקה
ושתקתי גם
לאחר חצות
כולם פרשו לשנתם
ואני ובן זוגי גם
ואז חברתי ניגשת אליי בשקט
וכך אומרת לי
השם שאמרת לנו...זה השם הנבחר שלי ושל בעלי
כבר מתחילת ההריון..
נידהמתי
והוסיפה שלא אומר דבר
ולא אספר לאף אחד
כי בעלה החליט שאם מישהו ידע את השם לפני הברית
השם לא יינתן
והשם נשמר
עד הברית
ושמו בישראל נקרא.....
בשם שרציתי כול כך.........

לפני 15 שנים. 30 באוקטובר 2009 בשעה 7:56

תעמדי כך
תסתובבי
תתקרבי
נשקי לבחור
עוד נשיקה
חבקי אותו
עומדים מחובקים צמוד
אחד מול השני
מתנשקים
מצטרפת חברה
מתחלפת ועומדת במקומי
הבחור השני מצטרף
מחליף את הבחור הראשון
וכך אני 4 איש
2 נשים 2 בחורים
מחליפים פוזות פרצופים
חיוכים
מבטים
וכול זה לעיני המצלמה
והמצלמה מצלמת
ועוד תמונה ועוד אחת
וכך קליק אחר קליק
נשיקה חיבוק
ושלל קליקים
מרוצים ושמחים
שתמונות ישארו לזכרון באלבום
עובר יום יומיים
שבוע שבועיים
ותמונות אין
שואלת את הבחור
נו...מה עם התמונות
והוא מצחקק
שאלתי..מה קרה
השיב...
לא צלמתי בכלל
לא היו פילים במצלמה
עשינו בכאילו ...
איזה שובבות של בחורים...
הכול בשביל נשיקה חיבוק..מגע..

לפני 15 שנים. 30 באוקטובר 2009 בשעה 5:55

נשים
קבוצת נשים ואני בתוכן
כול אחת וילדייה
מתאספות כהרגלנו אחר הצהריים במשחקיה
הקטנטנים עסוקים בשלהם.במשחקים
ואנו הנשים בשלנו
פטפטת
והשיחה קולחת
והנושאים רבים ומגוונים
אוכל ילדים חיתולים בית ניקיון חמות
וזאת אומרת כך
והשניה כך
שיחה נעימה שיחת שכנות
בין לבין השיחה עברה לסקס
והפטפטת גברה
וכולן דרוכות לקלוט ולשמוע את הנעשה בחדרי האחרים
ואני לתומי אמרתי שאני מאוד נהנת שבעלי יורד לי
ואחת השכנות בנות גילי קפצה ממקומה
ואמרה...
איכס ימגעילה איך את אוהבת את זה
אמרתי שזה לא מגעיל בעיניי..וזאת הנאה עילאית
השכנה ממש כעסה
שכנה צעירה
ואמרה לי בטון עצבני
בעיניי זה דבר לא נורמאלי
ציחקקתי...נשמע לי מוזר שכך תדבר
ואמרתי לה שהיא מאוד פרמטיבית בדעותייה
כעסה עלי...ומאז לא שוחחנו שנים
שנים עברו...עברתי דירה
כול אחת בחייה בעיסוקייה
באחת מערבי הקיץ
אחרי פעילות במכון כושר
ספינינג כושר שחיה גאקוזי מקלחת קרה
טייץ גופיה..מפתחות של הרכב...ויצאתי
בעודי שקועה בכייף של הפעילות
אני מבחינה בזוג מוכר שבא ממש ממולי
מביטים בי אני בהם
והזכרונות צפים
זאת השכנה עם בעלה
שכחנו שאנחנו ברוגז
התנשקנו לאות ברכה
לחצתי את ידו של בעלה
שוחחנו כמעא
ואני כבר רוצה ללכת
ואז היא אוחזת בידי בחוזקה
ולוחשת לאוזניי בשקט
צדקת..אני גם מאוד נהנת מירידה
נהנת שמלקקים אותי שם(היא אומרת)
וזה כייף אדיר ..ועונג עילאי...כפי שאז אמרת...
ואז היא מצחקקת..מתקרבת לאוזניי יותר...ולוחשת
עם מאהב...זה כייף יותר..
ואני קשובה וכלא מאמינה
מביטה בבעלה שעסוק בשיחה
ולא יודע על מעלליה של אישתו
שאז בזמנו איתי שנים לא דיברה
הכול בגלל...הלשון....תרתיי משמע

לפני 15 שנים. 29 באוקטובר 2009 בשעה 20:40

בא לי גינס
רציתי ללבוש גינס
להרשים ידיד שהכרתי
לי לא היה גינס
החלטתי שאקח לאחי את מכנסי הגינס שלו
היינו כמעט באותה המידה
יצאתי הירשמתי ביליתי נהנתי
וכשחזרתי...מי מקבל אותי...אחי
הוא חיפש את הגינס ולא מצא אותו
וניחש שלבשתי לו (גנבתי)
ידעתי שאקבל ממנו מכות
עשיתי רווס...ברגליי
ויצאתי לרחוב והתחלתי לרוץ
והוא בעקבותיי
לפני שנכנסתי הבייתה
הכנסתי לפה שלי 2 מסטיקים עגולים
והן נשארו שלמות בפה
לא לעסתי אותן
והוא תפס אותי
והראה לי מה זה אח גדול
הפליא בי מכותיו
ואני שכובה על הרצפה
נשארתי בוכה
עבר בדרכו זוג צעיר
שראה מרחוק מה שקרה
ועזרו לי לקום
לעמוד על רגליי
הסתכלו בפניי
ואמרו לי שהלחי הימינית שלי ממש אבל ממש נפוחה
ושעלי לקבל טיפול מיידי
לקחו אותי הבייתה
ושם אימי חיכתה לי
ניקתה את פניי
וניבהלה מהנפיחות
ואז...כבר לא יכולתי להתאפק...
והוצאתי מהר מהפה את 2 המסטיקים העגולים שהיו לי בתוך הפה
והסתתרו להן בצד הימיני של הפה...
אמא נגשה אליי שוב...וראה איזה פלא....הנפיחות נעלמה...

לפני 15 שנים. 29 באוקטובר 2009 בשעה 20:20

באחד מימי הצהריים
בעודי שוקדת על שיעורי הבית
נשמעו צעקות צרחות מחוץ לביתי
יצאתי החוצה בריצה
ראיתי את כול השכנים שגרים מסביבנו
צועקים צועקות
וכול אחד רוצה לעזור
אך לא יכול
או מפחד להתקרב
הבטתי לעבר הנקודה שבה כולם מביטים
וראיתי מרחוק מחזה מזעזע
הבן של השכנים כבן 16 שכוב על רצפת החול
וכלב ענק אימתי גוהר עליו
על כול גופו
ומנסה לנגוס בבשרו
ללא מחשבה נוספת
רצתי הבייתה
לקחתי את המטאטא
ורצתי לעבר הבחור חסר האונים
והכלב הענק המפחיד
ששיניו נעוצות בבשרו
התקרבתי..והמחזה היה מזעזע שבעתיים
שיניי הכלב היו נעוצות בבשרו
והוא נוגס ברגלו
ללא מחשבה
זרקתי את המטאט לעבר הכלב
שיניח לו
זרקתי.............ואז...........הכלב הניח לו
והתחיל לרוץ אחריי
אני רצה והוא אחריי
רצה והוא אחריי
מסתובבת סביב האנשים
לקבל עזרה
וכולם נעמדים מפוחדים
רצתי לעבר בית סמוך
אולי משם תגיע הישועה
רצה והוא אחריי
האישה פתחה את הדלת
ראתה את הכלב נעלה
לא היה לי לאן לברוח
הכלב תפס בחוזקה במכנסיי
קרע אותן........................................ולהפתעתי הרבה......................עזב אותי
קמתי ממקומי......
כולי מבוהלת מתנשפת בוכיה
הכלב חזר למלונה...בעל הבית יצא...והחזירו
חזרתי לביתי....קיבלתי את המחזור הראשון שלי
באותו היום
הפחד השפיע על גופי
והטראומה קיימת עד עכשיו
אני רואה כלב...במיוחד גדול...
אני יעשה סיבוב ענק
יחכה שעות
יבקש שיחזיקו אותו
או כול פתרון אחר
העיקר לא לעבור דרכו
פחד אימים שמלווה אותי שנים שנים

לפני 15 שנים. 29 באוקטובר 2009 בשעה 20:04

באחד הערבים
לקחתי את האופניים של אח שלי הגדול
אופניים ממש גדולים
ויצאתי לעדות סיבוב בשכונה
האופניים היו גדולים עלי
ובקושי במאמץ עילאי היצלחתי להגיע לפדלים
מדבשת מדבשת
מגיעה לכביש עם ירידה ארוכה
ומחליטה לעצור את האופניים
או להאט את המהירות
האופניים כבר טסו להן לבד מהירידה שהייתה
אך שוד ושבר
מנסה לעצור..אין בלמים
מה אעשה
והאופניים ממשיכים בשלהן
דוהרות
ללא מחשבה נוספת
דחפתי את כף רגלי אל תוך הגלגל
שיעצור
האופניים נעצרו אט אט
בעזרת כף רגלי
הייתי יחפה..
התהפכתי..נפלתי
והרגל עדיין בתוך הגלגל
הבטתי לעברה
דם דם דם
וחור ענק נפער מעל תחתית הרגל.
עד היום שנים לאחר..
ועדיין הסימן של החור קיים
שובבות של ילדים

לפני 15 שנים. 29 באוקטובר 2009 בשעה 19:55

מה לי ספר מי לי אלף הספרים
רק לכתוב ולספר לחמורים
זרוק הספר המחברת ונרוץ
לספר לאסומניה זה נחוץ
אסומניה
מבודניה
מבודניה
עליון
עליון
ושיק שיק קון
שיק שיק קון
ואגרה
ואגרה
וזריעה
וזריעה
ופתח תח
פתח תח
מישהו מכיר את השיר הזה?