בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

תם ונשלם :)

לפני 15 שנים. 6 בנובמבר 2009 בשעה 11:18

מנסה מנסה מנסה
להרים את הראש למעלה
להמשיך הלאה
להביט קדימה
לחייך אל כולם
לצחוק בקול רם
לכתוב דברים מהלב
להתפרע להשתולל
לשחרר את הכאב
המצטבר
כמו אבק שלא נוקה שנים
והכאב בשלו
ממאן להפרד
אהבה זה דבר נפלא
רגש חם וגם כאב מעט
כשזה הדדי יד ביד
לב אל לב
אוי כמה שזה נפלא
אני לא זכיתי להלך עם אהובי
יד ביד
ולא לב עם לב
זכיתי רק בכאב
שעדיין ממאן להפרד

לפני 15 שנים. 5 בנובמבר 2009 בשעה 8:40

הפקידה החדשה לא הגיעה
הייתה לה סיבה מוצדקת
היה לחץ לחץ של עבודה
גברים נשים שאלות תשובות
רישום מילוי פרטים
ורק 2 ידיים
וים עבודה
משופשפת בימים שכאלה.צלחתי בשלום
הכסף נספר.תואם
נשמתי לרווחה
יאלה ...שיהיה לנו בוקר טוב
והמשך חיים נפלאים
מנסה לחייך אל העולם............

לפני 15 שנים. 3 בנובמבר 2009 בשעה 19:28

יום עבודה עבר עלי בכייף
שריינתי לעצמי פקידה נוספת
צעירה כוסית יפהפיה
(מעניין אם גם היא כלבה כמוני)
יש ביננו פער גילאים
הראש שלנו זורם באותו הכיוון
צחוקים בדיחות ו...עבודה רצינית
אלולא רצינותה וחריצותה..לא הייתה מתקבלת לעבוד לצידי
אצלי זה האלף בית..חריצות זריזות איכפתיות וסדר
וכך מידי שלישי אחר הצהריים נפגשות
מחליפות חוויות..הרבה צחוקים ..וסיפורים עסיסים..
בחורה כייפית
למחר שריינתי לי פקידה נוספת חדשה
צעירה מתוקה נמוכה מעט שמנמנה
עינייה הביעו טוב לב
מעניין אם גם היא תעמוד בקריטריונים הסטנדרטים
והאם יהיו סיפורים עסיסים ..צחוקים ובדיחות
בשעות הפנאי...ועבודה מתוקתקת..
נחכה למחר...(מעניין אם היא גם כלבה כמוני)
יאלה...לילה טוב לכם מתוקים ומתוקות הכלוב


ו

לפני 15 שנים. 3 בנובמבר 2009 בשעה 9:48

שיחה
הוא:היום אפשרי?
היא:לא
הוא:מתי כן?
היא:בכלל לא
הוא:ביום חמישי מתאים לי יכולה?
היא:בכלל לא
הוא:שבוע הבא אני פנוי מעוניינת?
היא"אני בכלל לא מעוניינת....רד מהעץ
הוא:אולי בכול זאת בשבוע הבא...אני אפנק אותךבמסג טוב
היא:חלאס רד ממני....יאלה ביי
וואלה נטפתי זיעה בקור הזה מהשיחה..(מעצבנות)

לפני 15 שנים. 3 בנובמבר 2009 בשעה 9:01

איזה כייף להישאר בבית
בית חמים ונעים
שקט ושלווה
ישובה לי במיטה
על ברכיי המחשב
ריח המרק המתבשל
האח האח
איזה כייף
למי נתתי את הצלע השניה שלי?

לפני 15 שנים. 2 בנובמבר 2009 בשעה 17:50

הייתי תמימה
הייתי טפשה
שנה שלמה
להאמין באדם
שכול מטרתו
להשכיב
כמה שיותר
שפחות מכול סוג
הכוונה
שמנות
מכוערות
נשאות גרושות אלמנות
עם בעיות ריגשיות
ועוד כול מיני חסכים
העיקר
כוס
כוס
כוס
איזו תמימות תמימה
הייתה בי בו
החיים בית ספר
כול יום לומדים דברים חדשים
והוא נמצא כאן בינכם.בנות
עם ארשת תמימה
פוקר פייס
נחמד מאוד בהתחלה
אדיב מנומס
מפרגן מחמיא בהתחלה
עד שליבך שבוי בו
ואז מתחילה מערכת
הייסורים שלך
לבד לבד לבד

לפני 15 שנים. 2 בנובמבר 2009 בשעה 10:59

אני נהנת לכתוב
וגם סתם לכתוב
וגם לכתוב סתם
וסתם להשתולל
ולהשתולל סתם
כי בא לי היום
רוח שובבות
רוח כמו הרוח
פעם סוערת פעם רגועה נעימה
פעם שקטה
בא לי
איזה כייף שבא לי
רוח שובבית שכזאת
האח
אמרתי יום שמח
שמיייייייח
עד הסוף
וגם מחר
וכול הזמן
שמייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייח
יאלה שמייח

לפני 15 שנים. 2 בנובמבר 2009 בשעה 10:40

איזה יום שמח לי היום
איזה יום
ומחר יהיה יותר שמח
איזה יום
איזה יום שמח
יום של הפתעות
העולם מלא
ניסים ונפלאות
נפלאות
ומחר יהיה שמח ונפלא יותר
איזה כייף שמח לי

לפני 15 שנים. 1 בנובמבר 2009 בשעה 21:35

ילדה בכיתה ד
מה מבינה בזיון מאחור כשאישתך במחזור
או במציצה כשהאישה מציצה
אהבתי להתכתב עם בנות בנות גילי
כתבתי מכתבים ארוכים ארוכים
סיפרתי להן על שיעורים משעממים
על משחקי בנים בנות
מסיבות בערבי שישי
ריקודים סלונים
בבית העשירים
הכנתי להן מעטפות מיוחדות
גזרתי עיתונים צבעוניים
והכנתי שלל מעטפות צבעוניות יפהפיות
בפינת המעטפה האחורית
השארתי חלקה לבנה
ושם כתבתי את כתובתן
ואהבתי להוסיף משפטים גסים
אישתך במחזור דפוק אותה מאחור
אישתך מציצה תן לה מציצה
סתם שובבות נעורים
לא ידעתי שיש צנזורה
ערב אחד נוקשים בדלתנו
2 שוטרים בפתח
משוחחים עם אבא שלי
ומבקשים שאתלווה למשטרה
מצלמים אותי מכול צד
פרופיל ימין
פרופיל שמאל
קדימה
אחורה
טביעות אצבעות שהושחרו בדיו שחור
ואני מובלת בתמימות ועושה כרצון השוטרים
ועדיין לא הבנתי על מה כול ההמולה
ילדה תמימה אמרתי.אמרתי..
ניגש אליי השוטר ושואל
ושואל שאלות
על מילים גסות על גבי המעטפות
לא הבנתי מה רוצים ממני
בא לי לכתוב..כתבתי
אמרו יש צנזורה
זאת עבירה פלילית
הבטחתי לא לכתוב שוב
אבי ניגש אליי
מתביישת להסתכל בעיניו
משפילה מבט
חוזרים הבייתה
מאז נשכחה הפרשה
עברו להן לא מעט שנים
היום במבט לאחור
זה עדיין מצחיק אותי
ויחד עם זאת מפליא
איך עשו בשניה ילדה תמימה
לעבריינית מין השורה
חחחחחחח...למזלי המשכתי כתמימה.

לפני 15 שנים. 1 בנובמבר 2009 בשעה 21:02

וואלה
לא יאומן
הכאב מתחיל להשתחרר
אני מרגישה
איזה כייף
אני שמחה
מרגישה הקלה
הלוואי ולא אתבדה
וכך ארגיש גם מחר
ומחורתיים
ויום אחרי
וכול הזמן
נידמה לי שמשהו השתנה בי
בעקבות הכתיבה
החשיפה
התגובות
אני כול כך שמחה
להרגיש את השינוי בהרגשה
הרגשה טובה
אני מאושרת
כייף כייף כייף
לא עוד כאב
אלוהים רק שלא אתבדה
וכך ארגיש גם מחר