סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

לא מאמין שהגעתי לזה

היחס שמגיע לאישה
לפני 15 שנים. 6 באוגוסט 2009 בשעה 16:19

לפעמים החיים לא זורמים כמו שרוצים היום ההיתי בבית חולים איכילוב
לא אני לא חולה תודה לאל אין לי כלום חוץ מיסוכר לחץ דם גבוה כולסטרול
בעיות בכבד בעיות בכליות ואחרי שני התקפי לב אבל מה אומר לכם חוץ מזה
הכל בסדר בריא כמו שור אבל לא הגעתי ביגללי לבית החולים הילדה הקטנה
של אחותי קצת לא מרגישה טוב אז הגעתי איתה ואם אחותי לבית החולים
הכל עבר בשלום ושלחו אותנו הביתה אין מה לעשות ככה זה אם ילדים קטנים
עכשו שגמרנו אם כל הרופאים אמרתי לאחותי בואי לשתות קפה
ניגשנו לבית הקפה הראשון שם ואחותי רצתה ללכת לארומה אמרתי לה בסדר
והלכתי לארומה שאלתי אותה מה את שותה והיא ענתה כלום
לא יכול להבין אתכן לעולם אומרת לי בוא לארומה ולא רוצה כלום
ואז היגיע משום מקום אישה מרשימה בעלת נוכחות
שערה היה פזור עם תלתלים שהספר סידר לה כמה דקות לפני צבע השער
היה חום הרכיבה משקפי שמש אשר התאימו לצבע עורה חום מוקה
לבשה חולצה וחצאית בצבע חום בהיר וסנדלים חומות הכל מתאים
הכל בטעם טוב
כך יוצא שאם אתה רוצה או לא
אתה מרגיש בנוכחותה היא התישבה בשולחן לידי הלב שלי דפק הרגשתי
פרפרים בבטן ופחדתי להיסתכל עליה היה לי מין רושם כזה שהיא מכאן
אישה שולטת לא יכולתי לעשות כלום היו לי חששות מכאן ועד העולם הבא
החשש הראשון היה מאחותי פתאום יעמוד לי או שאדבר על הכלוב
או בכלל בנושא לא נעים שמישהו במשפחה ידע שאתה כזה למרות שניראה
לי שהם יודעים אבל אני מעדיף לחשוב אחרת
ישבתי אם גבי אל הבחורה כדאי לא לחשוב יותר מדי היא הזיזה את הכסא
ברגלה קמה מהכסא והלכה חבל שכך קרה
הרגשתי שפיקששתי הרגשה רעה עברה לידי אישה יפה
אבל לא אמרתי מילה
אולי בערב אתנחם בידידה שתחבק אותי חזק חזק
ואתם לא הבעתם את דעתכם אם להיתגלח או לא
או שגם בערב עוד ריגשות החרטה יוכלו לי את הלב
אולי איזה בחורה מכאן תפגין את טוב ליבה
ותאמץ אותי לחיכה


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י