השבוע התחיל בחלום חלום שאולי יהפך למציאות לפעמים זה כיף לחלום
לקום בבוקר ולחשוב הינה החלום יתגשם אבל כמו כל חלום שום דבר לא מתגשם
ואז באה המציאות וטופחת לך על הפנים ומתעוררים מהחלום ואחרי כן יש עצבות
הרגשה רעה למה לי זה קורא למה דווקה אני למה לי לא הולך שום דבר בחיים
מה הוא שונא אותי שם למעלה דווקא לי זה מגיעה
החיים לא פשוטים בכלל
דווקה השבוע גנבו לי את הרכב הם מצאו את הזמן הנכון בידיוק שניגמר
לי הביטוח חשבתי לדחות את הביטוח באיזה חודש לא יקרא כלום
אבל אין דבר כזה לא יקרא כלום חייב תמיד לקרות משהו אז הלך הרכב וגם הכסף
מה אוכל להגיד חשבתי לעצמי כמה חבל שאני לא דתי יכלתי להגיד גם זו לטובה
אבל אני לא דתי ואני עצבני הלך הרכב והלך הכסף
ויש לי הרגשה שבא לי רק במצבים כאלו שתבוא משהיא שתרביץ לי עד שירד לי דם
או שתישלח אותי לבית חולים לא בא לי לשרוד
אפילו לרדת למישהי לא בא לי
היתה בחורה אחת שרצתה שאני יבוא אליה לא הלכתי כי שמוליק לא רצה
לא מבין מה שמוליק קשור לכסף אבל כן כשחסר כסף שמוליק
לא מעוניין לתפקד הוא מחליט שהוא בשביתה
לפעמים אני חושב שהוא אישתי אין כסף אל תבוא הביתה
הוא לא מרחם עליי בכלל איזה מין דבר זה
ככה בנוי העולם כשיש לך הוא מתפקד כשאין לך במקום לנחם הוא מבאס
יאללה תעבוד בישביל שנצא מהבאסה אני צועק לו אבל הוא בשלו
לא מזיע אף אף יושן וכאילו אומר לי כשיהיה לך כסף תיקרא לי
מרגיש כאילו אני שומע את זוהר ארגוב בשיר כך עוברים חיי מחפש
פינה לשבת לישכוח ושירי ....
טוב ניראה אולי מחר זה יעבור
אני מוסיף לינק של השיר של זוהר ארגוב
למי שרוצה להיצטרף אלי לדיכאון
לפני 15 שנים. 19 באוגוסט 2009 בשעה 16:17