ישנה אישה אחת שאני מכיר כבר שלוש שנים יותר נכון
אני רואה אותה כמעט כל יום
במשך שלוש שנים אישה שאין בינינו שיחה אבל לפעמים יש שלום
היא קוסמטיקאית יש לה חנות
בחורה שקטה לא מדברת הרבה אם הסביבה ניראת כמו בחורה רגילה בת 40
לא מכוערת אבל לובשת סמרטוטים שעוזרים לה להמשיך בשקט שלה
ידוע לי בודאות שאין לה מחזרים מהרכולים שאני שומע עליה
ככה זה במכולת השכונתית שלנו כולם שם מדברים על כולם
גם עלי יש כמה ריכולים כמו .... וכמו....
אבל לא זה הענין ליפני שבוע היגיע הריכול הראשון עליה
בקופת חולים היא רבה אם חולה על התור חולה שפינו לבית חולים
היא לא נתנה לו להיכנס לפניה
אני לא יחסתי לזה חשיבות ותמיד שואל אם הבחור שניכנס אחריה מת
אבל לפני כמה ימים היגיעה ידיעה עסיסית עליה
הבחורה כישפה בחור ליפני כמה שנים ומאז חייו אינם חיים
אני לא בדקתי את אמיתות הסיפור אבל הסיפור הוא כך
הבחורה היתה נשואה וכנראה בעלה לא היה מספיק בישבילה
לקחה לה מאהב צעיר מימנה והתחילה להנות מהחיים
בעלה תפס אותה והם היתגרשו
לאחר זמן מה הבחור הצעיר עזב אותה והיא נשארה בודדה
הבחורה הלכה לאיזה ערביה שמתעסקת בכישופים
והנל כישפה את הבחור והוא חזר אליה
עד כאן הכל נישמע שזה יכול לקרות
אבל מכאן הסיפור הופך לקצת דימיוני בישבילי
הבחורה משפיטה את הבחור על ימין ושמאל
הוא יוצא לעבוד ואחרי העבודה הוא בא הביתה מנקה ומבשל
לה ולילדיה עושה כביסה קניות וכל שאר עבודות הבית
והיא כמו פרינססה באה הביתה ויושבת רגל על רגל
מהרגע ששמעתי את הסיפור אני מנסה להיתחבר אליה
אבל חוץ מהמילה שלום היא לא יודעת להגיד כלום
ניסיתי לדבר איתה על תוכניות טלויזיה הבחורה לא רואה
מוזיקה היא לא כל כך מיתחברת למוזיקה רק לקונצרטים
רציתי לדבר איתה על מוצארט אבל כל תחום ההתמצאות שלי
במוצארט זה שהוא היה קומפוזיטור
ניסיתי לדבר איתה על ספרים אבל אין לה זמן לקרוא
הקיצר הבחורה לא מעונינת לדבר
חוץ משלום היא לא יודעת להגיד כלום
ולא רק אני אומר את זה גם בעל המכולת אומר את זה
אבל הדבר הכי חשוב אך היא חייה אם בחור
שאוצר המילים שלה מסתכם בכן לא שחור לבן
לפני 15 שנים. 15 בספטמבר 2009 בשעה 17:10