יושב בבית מול המחשב
וחרמן חבל על הזמן
עולה לי פנטזיה לראש שלא עוזבת אותי
הפנטזיה שחוזרת בזמן האחרון
אני לא יכול לה אני מפחד מימנה
אני רוצה להיות קשור בידי ורגלי קולר לצאורי
ולהיתחנן לכף רגלה של המלכה שתיתן לי לרדת לה
לפנק אותה וכשהיא מסכימה היא אומרת זה לכל השישי שבת
והיא מתחילה להיתענג וכשאני לא יכול יותר
היא מלקה אותי עד שאני מתחנן לשוב לערוותה
ובאמעצה אני לה מבשל ועוד שאר מיני מטלות אני מבצע
אבל הפחד שבליבי מונע מימני לבקש ממשהי
לעשות את זה יכול להיות זה מין סוג של גאווה
יכול להיות זה הפחד מין הבושה שתלווה אותי אחר כך
זמן רב
אני רוצה מלכה
אני רוצה מלכה שתבין אותי בחיי המשעממים
שיש חיים אחרי התאוות ואני לוקח איתי את התוצאות
לכל מקום
אני רוצה מלכה
שלא תספר לאף אחת שאני עבדה
עבד נאמן לסיפוקיה האישים
לכל תאוותיה
לפני 13 שנים. 19 בדצמבר 2010 בשעה 23:30