לפני 14 שנים. 22 ביוני 2009 בשעה 6:23
ושוב אדחף מילותיי למגירות
ואמרח על המראה הסדוקה
עדיין מסכים מלווים אותי באור ניאון כחול
עדיין לויינים איתי , כמו אל הכל יכול
כי מאז שהלכתי
לא עיכלתי
כמה קשה יהיה לחזור
התמונה מתבהרת
והאופק יתום
זהו זמן שקיעה
לעוד ערב כתום
והכחול משתלט עליי
מתפזר בורידיי
והירוק לא נשאר עימי
ונבלו כך פירחיי
כן מאז שהלכתי
לא יכולתי לחזור
הלבד מתקעקע
כאות קין אפור