שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

Days Of Burning

לפני חודשיים. 8 ביולי 2020, 23:35

אם כן - סעמק אני והמערבולות שלי

לפני חודשיים. 28 ביוני 2020, 14:50

מילים ודמעות

כמו אבל

כמו חבל

כאן קשור המלאך

הילתו סביב הצוואר

 

דמעות ותמונות

זה הרגיש

רק לפתע

כמו סוף

לפיתת נחש

שורק מילים מנחמות

כמו מלכודת דבש

חיוך מתוק ואנחנו סובלים

לעיתים

מקרוב מדי

הדואליות של המראה

תספר היא על

חנק

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

לפני 3 חודשים. 20 ביוני 2020, 23:39

מתגלגל בחזרה,

ממתין לתנועה, 

זה לא נמצא בשריר שלה 

זה מתגלגל בעיניים

 

תולדה של תודעה,

תחילתה של זרימה,

דם ועוד דם ועוד דם,

איבוד תחושה בידיים

 

האמירה היא פשוטה,

גוף ונפש כחימר

אני הכלי שיכיל אותך

משנה צורה ונשבר 

 

הזמן נוזל לי מבין הידיים

ואת לא כותבת עליי

 

 

 

 

 

 

 

 

 

לפני 4 חודשים. 22 במאי 2020, 0:45

כתיבה משחררת

לא נותר

מוסר

או

פנטזיות חלולות

זה לא אתה

אפוקליפסה אחרי הכל

היא משחררת

עכבות

רק אל תשאיר

עקבות

למי שאתה

ולמה לך להסחף ככה אל תוך החלל

שיכור עם הזנב בין הרגליים

שיכור 

מעט יותר גבוה

חורק שיניים

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

לפני 4 חודשים. 21 במאי 2020, 23:56

לא מצליח להכנס לפרופיל אז כותב כאן

לילה לבן

תרתי משמע

ללא אני

מבלי להסתכל במראה

העיניים חודרות

העיניים בוהות

ואני שוב ילד גבר אבוד

אין הווה, אין שדרה, אין עמוד

תוהה

אולי

ישנו ערוץ פתוח

 

 

 

 

 

 

 

 

 

לפני שנה. 11 בספט׳ 2019, 17:43

גלות

או שכחה,

גאות

יותר מדי שפל.

 

הרי הייתי כאן במלבושי האחר.

 

קיומו של הלבוש התחתון הזה - נשטף מדעתי.

 

וגיליתי דלת,

או שמא היה זה קיר,

אולי חומה בוערת

נהרות של זפת

מכסים את גופי

 

ממלאים את נקביי

מנפצים את כליי

עקרבים ונחשים התמלא ליבי

 

ועדיין הוא מתעקש

אתה אור

ניצוץ של אור

לו רק תדבר קדימה

עדכונים דחופים במערכת ההפעלה

 

אתה הוא אלגוריתם

לעומת זאת - רואה אני מראה ותולעת

השתקפות שבוחרת

לזחול

אל הבור

 

שחור

היה זה חושך

וקול אומר כי

מחובתי

להדליק קצת

אור

לפני 11 שנים. 22 ביוני 2009, 9:23
ושוב אדחף מילותיי למגירות
ואמרח על המראה הסדוקה
עדיין מסכים מלווים אותי באור ניאון כחול
עדיין לויינים איתי , כמו אל הכל יכול
כי מאז שהלכתי
לא עיכלתי
כמה קשה יהיה לחזור
התמונה מתבהרת
והאופק יתום
זהו זמן שקיעה
לעוד ערב כתום
והכחול משתלט עליי
מתפזר בורידיי
והירוק לא נשאר עימי
ונבלו כך פירחיי
כן מאז שהלכתי
לא יכולתי לחזור
הלבד מתקעקע
כאות קין אפור
לפני 11 שנים. 20 ביוני 2009, 15:38
אני עולה באש
לא יכול לעצור
את כל המתרחש
אצלי מתחת לעור
אני אדם שיכור
וכשאוציא קיטור
כל העולם המזדיין הזה
יתכסה שחור

בין השמיכות למסיכות
מזמזמים שירים
עם חריטות וצלקות
אנחנו ממשיכים
להתכסות צואה
לחיות באשלייה
מבלי לשאול שום שאלה
יודעים את התשובה
אז למה בני הקטן - אין לך אלוהים
ולמה אין לך מקום בין כל האוהבים
אז לך תקבור מילים
וכשאף אחד לא רואה
תחפור לך קברים
תדע אתה לא טועה
לישון עם תולעים
לחתוך את הורידים
תראי אותי אמא
מחרבן על אלוהים

אני עולה באש
תראו את כל זה מתרחש
בועל שובר אונס
לכל עבר מרסס
שיניי מזמן שבורות
ליבי עומד הוא דום
מול רחבה ריקה
גרוני על הגרדום
לפני 11 שנים. 13 ביוני 2009, 14:04
אין אורות מעליי
כדאי
לצאת מהתחפושת
להסתובב

פינת רחוב שקטה
משכה אותי
חור שחור
אור אפור
הילדים לא צוחקים יותר

אין אורות מעליי
השמש
מושכת מערבה
בשקיעתה בוכה

פינת רחוב שקטה
והוא שם
צורח על הקיר
דם דם דם
דם בשתי עיניי
האם ראית את תקוותו?
לפני 11 שנים. 7 ביוני 2009, 3:44
כל כך מהר
מהר לפני שאת גומרת
האורות נכבים מעלינו עכשיו
זכרון דהוי של טרגדיה דוהרת

הגלים סוחפים
לא כל כך מהר
בין הגאות והשפל
הוא עדיין יישאר
לא משוגע אולי אבוד
צורח שיהיה בסדר
אותו זבוב ללא כנפיים
זוחל חסר אונים בחדר

כל כך מהר
5 שניות שקעה השמש
הסתכלי מהחלון
המוות שלי יסמן את ליל אמש