בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

מיש

החיים שלי הם לונה פארק אחד מתמשך, רכבות שדים, רכבות הרים, מבוכים, קרוסלות, גלגל ענק. הכל מהכל.

הבלוג הזה נפתח ב2010, עבור הבעלים הראשון שלי... ש"קרא, למד ונהנה".
זכיתי לחוות איתו את גן העדן של ההתמסרות המוחלטת.
הוא לקח אותי למסע מרתק (ואולי מופרע) של פעם בחיים, כזה שמשאיר חותם, לכל החיים.
וכשהגיע הזמן לשנות צורה, נגעתי בקרקעית של התהום, וזה כאב יותר מכל דבר אחר שחוויתי בחיי (והיו).

אחריו (בסוף 2011) נכנס לחיים שלי, זה שהיה הצעד הראשון, כדי להחזיר אותי לחיים.
בחוכמה ורגישות הוא ידע לא לבקש בעלות, אלא להיות "בעל הבית", והיה ברור לשנינו, שאנחנו זה לכל החיים.

ואז, למרות שהייתי עדיין שבורה וסקפטית, נשאבתי קריטית והתמסרתי שוב.
באהבה גדולה. לאיש מקסים. אחד המטורפים והשווים.
היה נדמה שגם שם ישבר לי הלב, אבל הפעם, לשמחתי, הצלחנו לעבור מהיררכיה לחברות.

ואז היה קצרצר, מקסים, שבקושי הספקנו לטעום, אבל יצא, שהיה קרש הקפיצה...
לאיש שהוא חלק מחיי בתשע השנים האחרונות, ובצורות המיוחדת שלנו, צפוי להשאר לעוד שנים רבות.
לזה שבסוף 2012, הכריז שיגנוב אותי ואני אהיה שלו, ואם נתאהב, תוך שנה אהיה בהריון ממנו! (זה קרה הרבה קודם!)
זה האיש שיצר איתי חיים! שהיה מעליי, לצידי, לפעמים מתחתיי, מאחורי, ומלפני.

הבלוג חוזר לאוויר בהדרגה, אחרי שהיה בהפסקת פרסומות מאולצת.
וחוזר עם הרוח שנושבת בי היום, רוח של שינוי קוסמי, ביקום ובתוך כל אחד/ת מאיתנו.

מוזמנים להגיב, לכתוב לי לפרטי, לשאול ולשתף...
אבל לא לצפות לקשרים, אני ונילית, לא פנויה ולא מעוניינת.
אבל אוהבת!
לפני 4 חודשים. 9 ביולי 2024 בשעה 22:21

 

 


סקופ/ לימור בלס  המופלאה!

 

הדליקו את החדשות
כי יש מבזק
העם היהודי תקוע במשחק
אלפיים שנות גלות
והיד עוד נטויה
מה שהווה, מה שיהיה
הוא בדיוק מה שהיה
עברנו את פרעה? לא
פרעה עבר אותנו
עבדים היינו
עבדים עדיין אנו
לזכור ולא לשכוח
לשנוא ולא לסלוח
לפני לוח הכפל כבר שטפו לנו ת'מוח
והמשיכו בטקסים, עת מחינו דמעותינו
סיפרו לנו שטוב למות בעד ארצינו
עם הנצח לא מואס בדרך לא נגמרת?
עד מתי נמשיך לצעוד,
כאילו אי אפשר אחרת?

עם נבחר צועד – לאן?
עוד מזבח כבר מוכן
אות על מצח מסומן
עם לנצח קורבן

אז האזינו, יש לי סקופ
אנחנו סובבים בלופ
לא משחרר כמו הולה הופ
סוגר כמו נאצי בלי הסופ
נותנים כתף לחיסונים
שולחים למוות עוד בנים
אחד בעת שירות קרבי
אחר אירוע לבבי
כמו ברומן של אורוול ג'ורג'
נאמנים רק לשילטון
כמו אצל זו'זה סאראמגו
נדבקים בעיוורון
במשחק של ילדים
חייל מפלסטיק ורובים
בום בום בום על האויבים
כי אנחנו הטובים
וביחד ננצח, צוהלים שלטי חוצות
אבל הורים עוד מדפיסים פני ילדיהם על החולצות
אז מי יודע מה זה ניצחון, ומי מפסיד?
ואם עוזר לכתוב החזירו את החטופים בפיד?
כולנו פה בפוסט
כולנו פה בטראומה
כולנו משחקים תופסת
עם הגברת קארמה
עד שלא נעז לבלוע ת'גלולה האדומה
ניזרק ממלחמה למלחמה, למלחמה...

עם נבחר צועד – לאן?
עוד מזבח כבר מוכן
אות על מצח מסומן
עם הנצח- קורבן
עם לנצח קורבן

מי שחוטף מכות בבית
בכיתה הוא יכפכף
העיקרון תמיד תקף
מותקף הופך להיות תוקף
הגיע זמן שנלקק
את הפצעים שעל ליבנו
הרעה לא מבחוץ
אויב נמצא בתוך תוכנו

עם נבחר צועד לאן
עוד מזבח כבר מוכן
אות על מצח מסומן
עם לנצח...? 
 
 
 
 

לפני שנה. 16 בנובמבר 2023 בשעה 0:09

תמשיך לעשות את מה שצריך!

ושההשגחה תעשה את שלה...

 

 

 

לפני שנתיים. 26 ביולי 2022 בשעה 20:50

 

לפני שנתיים. 25 ביולי 2022 בשעה 0:09

לפני שנתיים. 13 ביולי 2022 בשעה 22:06

להקיא!

 

לפני שנתיים. 5 ביולי 2022 בשעה 23:07

אפילו שזה לא בדס"מ...

 

הקדישו 12 דקות מחייכם, צפו בנחת מהתחלה ועד הסוף, והבנתם הכל.
איך עושים מאיתנו עבדים!

"תגיד לעבדים שהם חופשיים והם לעולם לא יתקוממו."

סרט האנימציה "המטע של ג'ונס" של לארקן רוז, מספר את סיפור השעבוד שבו כלואה האנושות.
יחסי העבד והאדון הם יחסים נצחיים והחברה האנושית מעולם לא השתחררה מהריקוד הנצחי שרוקדים השניים.
זהו שיח קדום שמתקיים בנפש האדם בין הכוח השולט והכוח הנשלט והתלות בינהם.
כל עוד מתקיימים היחסים האלו בנפשו של האדם, משועבד הוא לאחד מהתפקידים של שליט ונשלט.
הדרך היחידה לשחרור היא בהכרה שהחיים ב"מטע של ג'ונס" הם שיעבוד, והחופש הינו רק אשליה.
כאשר ישנו זיהוי של האשליה ישנה הכחדה של כל הפחדים ועצמאות אמיתית מגיעה.


מי יתן ועוד רבים במטע יתעוררו ויסלקו מנפשם את השדים של הבורות, חוסר הביטחון, הפחד, התלות, תאוות הבצע, היהירות, הכבוד, האלימות והשליטה.
‏מי יתן וכל אדם יהיה לעצמו ובעצמו אי יציב, סלע איתן, ומעיין שופע.

בתגובה הראשונה הסרטון עם תרגום לעברית, למי שמתקשה עם האנגלית.

לפני שנתיים. 10 במאי 2022 בשעה 22:11

השלבים הנוכחיים בהונאה הכי גדולה בהיסטוריה, שמביאים איתם התפכחות והתעוררות מכאיבה לחלק קטן מאיתנו, הפילה לי עוד כמה אסימונים בימים האחרונים.

אחד מהם בנוגע לבדס"מ שלי (או אולי בכלל). להמצאותה של שליטה כחלק מהוויותי, עוד לפני שידעתי מי אני.

אולי בקרוב ארחיב קצת, ואצרף את מה שהפיל לי את הטלכרד...

אבל בנתיים, תודה לאיריס, עופר, אורלי ואיליאן, על האור והקול.

♥️

ואם כבר עברנו את עאלק יום העצמאות (זה לפוסט אחר), אז לפחות לארבעת המילים האלה אני מוכנה לתת מקום:

עוד לא אבדה תקוותנו!!!

ממש ממליצה לצפות (או להאזין), תבינו הרבה 😉

לפני שנתיים. 20 במרץ 2022 בשעה 21:00

01/05/20   מנופאוזה מזדיינת!

04/05/20  בלוג

08/05/20   עדיין בשלט רחוק... בנתיים...



07/06/20  אז נפגשנו

14/06/20  דינמיקת התכתבות עם שולטים

23/06/20  הפתעות על הבוקר

 

16/07/20   אם יוצאים מגיעים למקומות נפלאים!

 

17/08/20  באג 2000

 

והנה משהו על מה שעושים לנו (קצת מהמהפכה):

&t=8s
לפני שנתיים. 15 במרץ 2022 בשעה 21:33

02/04/20  חיוני!

09/04/20  פרומו (לא טיזר)

10/04/20  אם לא נמות... נוולד מחדש!

19/04/20  למידה מרחוק!

20/04/20  כפתורים

22/04/20   שולטים בצללים וה"סטוקרית" שאני (משתדלת לא להיות!)

29/04/20  אאוטסורסינג 2

 








לפני שנתיים. 15 במרץ 2022 בשעה 1:39

03/03/20   חלק שני למבצע "צוות לעניין" שהפך לי את החיים (עשור אחורה)

שני חלקים ראשונים של היומן של אמסטרדם נמצאים כאן

04/03/20   פלאשבק משנת 2011 (היומן של אמסטרדם) - היום השלישי

04/03/20  תוהה

04/03/20  תודה שבאת!

05/03/20   פלאשבק משנת 2011 (היומן של אמסטרדם) - היומיים האחרונים

06/03/20   בקרוב אני אלך אליו...

08/03/20   זוגיות מאפשרת (פלוס)

09/03/20   מס' 3 ואני כותבות פוסט

10/03/20   מסיבת פורים ונילית!

11/03/20  אודישן

12/03/20  אורחת פורחת

13/03/20   לכי תתרכזי בשיעורים...

14/03/20  פוסט יומי!

15/03/20   ההתניה הראשונה שלי פה (מרץ 2004)

16/3/22  אין פוסט! יש מזל טוב }{  (מחר)

17/03/20  דלתות מסתובבות

17/03/20  כי...

Soul sisters   19/03/20

Outsourcing   20/03/20

21/03/20  התעוררתי מחלום...

23/03/20  כתבתי פוסט!

24/03/20  פוליאמוריה

26/03/20   המשולשיש ~ לזכרו של חבר יקר ♡

27/03/20  רק שלוש מילים

28/03/20  סיכום התכתבות לילה עם אחת מיוחדת.

29/03/20  מובנת או לא מובנת?

30/03/20  כשהיקום מסתדר (לא באמת, אבל במה נתנחם?)

30/03/20  הפרטי שלי מהבית כתב:

31/03/20  "האח הגדול"

 

&t=2s