שחורים

שרוע על גבו,פניו בין ירכיי פיו פשוק תחת חלקת ירכיי הרכות והמתקמרות
רק לשונו מפרכסת חופשיה, מלקקת בתאווה. שיניו נושכת קלות את הדגדגן,מוצץ ויונק את הכוס המשפשף את פניו נמרצות,מבושם בריחי וטעמי. אצבעו עושה דרכה וחודרת לנקודה המופלאה שבתוכי-מזיינת אותי
מיציי תאוותי ניגרים וזולגים על פניו,מחלפותיו וצווארו, איברו זקור ומטפטף .גונחת ונאנחת-טבולה בעונג חריף,משפריצה זרם חם גומרת בתוך פיו והוא מכיל ושותה את כולי.

* חבוק בזרועותיי טומן ראשך בשקע צווארי,ידי מלטפת את שיערך מוסיפה לרדת ולצייר את קו פניך
נושקת ברכות ולוחשת לך את גודל אהבתי.

*אני קמה מכיסאי באמצע הכתיבה וקדה קידה ארוכה.אינך רואה,אינך יודע,אולי לעולם לא תדע,ובכל זאת,קידה הייתה זו,נעשה מעשה בחלל.חכה,אני קמה.קמתי וקדתי שנית,קידה עמוקה יותר.אף היא מבוזבזת,שהרי לו רק היית כאן כדי לחזות בהשתוחחותי ואולי אף לצחוק-היו קצת חיים.