דומי: "שממשיך גם אחרי הפנייה, יש לך עוד איזה מאה-מאתיים מטר, ואז תשאל מי האחרון בתור".
רווקות מבוקשות דנות ברומו של עולם ממש XD
באופן כללי, ההצעות לדייטים שזורמות מכל כיוון אפשרי כמעט, ואני מוצאת את עצמי משועשעת מכל הסיטואציה. למען האמת, אני שונאת דייטינג כי הם כוללים יותר מדי לחץ. תחשבו שיש לכם כל הזמן קול קטן כזה שצורח לכם בראש "מה אני אלבש?!" כל פעם שמציעים לי לצאת. זה כמעט שווה ערך למבצע צבאי מסווג ביותר. דווקא עכשיו כשבא לי ללכת לאן שהחיים יקחו אותי, אנשים מחליטים להיות רציניים ומקובעים בעמדות שלהם. מה שיקרה יקרה, העיקר הוא שנהנה ונלמד מהתהליך. כל חוויה היא חוויה לימודית, מעצבת, ואפשר גם להנות מהן. לא חייבים לרוץ קדימה רק כי נראה לנו שאנחנו יודעים מה אנחנו רוצים במאת האחוזים. סביר להניח שמי שרץ כמו תרנוגלת בלי ראש לא מתקדם, אלא הולך ליפול או למצוא את עצמו עם הראש תקוע בקיר. נו, טוב. שכל אחד יעשה מה שטוב לו, נכון? :)
את היומיים האחרונים ביליתי ברמת גן, והיה אש! הלכנו בשישי לדיווה, ודי היה מוזר שכמעט אף אחד לא הגיע בהלבשה תחתונה. אגב, ההחלטה שלהם להפשיט את הגברים שנכנסים למועדון הייתה במקרה הטוב איי קאנדי, ובמקרה הרע מאוד ניסיון לגרום לי לרצות לעוור את עצמי. היו בחורים שנראו טוב והיו יכולים להוריד בגדים בכיף, והיו כאלה שרציתי להלביש בצ'אדור ולשלוח לאיראן. איזה צ'אדור בעצם? בורקה ולאפגניסטן! כן, אנשים באים בצורות שונות וכולם יפים ושווים, אבל לראות גבר שיכול להיות אבא שלי בלי חולצה הוא לא הקאפ אוף טי שלי :P
במוצ"ש היינו באלכסנדריה לכבוד הפתיחה של ליין צעיר יותר. היה חמוד, אבל טיפה ריק. מה שכן, הכמות המצומצמת של האנשים שהיו הייתה איכותית, והייתה אפשרות לפרטיות. מספיק לי שאנשים נועצים בי מבטים בגלל מה שאני לובשת למסיבות האלה, אני לא צריכה שהם גם יבהו בי כשבא לי סשן, לדוגמה, במקום שאמור להקנות פרטיות מסוימת גם אם לא מלאה. אני אמנם נהנת ממידה מסוימת של פומביות, אבל אין לי כוונה להיות הפורנו של אף אחד. לא משלמים לי מספיק בשביל זה חח XD היה ממש כיף באלכסנדריה, והחדרים שם ממש שווים מבחינת העיצוב והציוד, אבל בסופו של דבר אני אחזור לדיווה :)
עכשיו אני צריכה למצוא דרך להחביא את שטפי הדם החמודים שיש לי על הירכיים העליונות XD לא קל להיות סוטה ולגור עם ההורים חח ^^
"You have a way of moving me, A force of nature, your energy. It comes naturally (You know it does), It comes naturally (Oh yeah).."
אתה חושב שחדרת מתחת לכל השכבות שמרכיבות את האישיות שלי,
שהפלת את כל החומות שלי.
אתה בטוח שהצלחת להפשיט אותי מכל מנגנון הגנה אפשרי.
אתה טוען שאני משחקת משחקים.
רגע אחד פראית,
רגע אחר בתולית.
קיימת ולא קיימת.
נימפה הססנית.
מבחינתך, אני בכלל מתחזה,
מציגה חזות שקרית.
אני דינאמית,
לנצח משתנה.
מי שלא הבין עד עכשיו שאני לא דמות חד-מימדית, כנראה יתקשה להבין שהרוח לא תמיד נושבת באותו כיוון. לפעמים אנשים מורכבים מניגודים, או משתנים בהתאם לסיטואציה. אי אפשר לשפוט מישהו בכזאת קלות. אני יודעת שאני משתנה מסיטואציה לסיטואציה. יש לי ידיד שהכיר אותי במקום בילוי משותף ולומד באותו מקום כמוני, ואפילו הוא טוען שאני מתנהגת כמו שני אנשים שונים לחלוטין. שם אני פרועה, שמחה, שטותניקית, היפראקטיבית, ובאוניברסיטה אני שקטה יותר, רגועה יותר. אני פשוט הופכת לבחורה אחרת בהתאם לסיטואציה, אבל מפה ועד להאשים אותי שאני מתיימרת להיות משהו שאני לא זה לא הוגן. עצם העובדה שאני לא מתאימה לתבנית שמישהו החליט לבנות סביבי לא הופך אותי לשקרנית. המטרה היא לא לשקר או להטעות אף אחד. אני באמת משתדלת להיות הכי אמיתית שאני מסוגלת להיות, אבל זה לא אומר שאני מתקיימת רק דרך פן אישיותי אחד. אני מורכבת חח ^^
יש מי יבין אותי, ויש מי שישגה באשליות שמתאימות למחקר שלו.
אתמול חגגנו בספונטניות יום הולדת לחברה. היה נחמד, אבל המקום היה די ריק. בכל זאת אמצע שבוע 😄 עשינו הרבה בדיחות ודיברנו על בדס"מ, אבל גם על עם כמה אנשים כל אחד היה, מתי איבדנו את הבתולין שלנו, מי היה הכי מבוגר שלנו. כשאמרתי את המספר שלי, ידיד שלי שמכיר אותי לא מעט היה בשוק. הם תמיד בשוק מהמספר שלי. לפחות הוא חושב שעכשיו אני בחורה עוד יותר איכותית XD
ידידים שלי עפו עליי בתשומת לב, וזה היה די מצחיק, אבל אהבתי את זה. הם עשו את זה באלגנטיות חח.. מן הסתם הם לא היו היחידים שנתנו לי תשומת לב. חוח רווקה ירושלמית שווה שכמוני! תשומת הלב הזאת הייתה בעיקר ידידותית, למרות שנראה לי שידיד שלי נדלק עליי XD
אממ.. היה לילה ממש טוב, והוא עזר לי להבין כל מיני דברים בנוגע לעצמי כמו העובדה שאני ממש לא צריכה להתפשר על מישהו שלא מתאים לי. אני תכלס יכולה לבחור. אל תעופו מהכיסאות שלכם, לא אמרתי שאני מיס יוניברס 😄 אבל אני כן חכמה ושנונה, ויש הרבה דברים שפועלים לטובתי. הבנתי שחבל לי לבזבז את הזמן שלי על אנשים שלא טוב לי איתם. אז אני אהיה הרבה בתנועה, ביג דיל. בסופו של דבר אני אמצא בדיוק את מי שאני מחפשת :)
הזמן שלנו בחיים האלה, במקום הזה, בכל שלב שלהם, קצרים. אני יודעת שיש לי עוד הרבה מה לעבור, לטוב ולרע, אבל אני לא מתכוונת להשאר איפה שרע לי. בסופו של דבר, אני תמיד צריכה להתקדם הלאה. "החיים הם תוצר של גירוי ותגובה", כך אמר המורה שלי למגמת ביולוגיה בתיכון, והוא צודק. אני לא אומרת שאני צריכה עשרים ואחד אלף גירויים בכל רגע נתון, אבל אני כן צריכה משהו שיעודד אותי לרוץ קדימה.
"So, kiss me again, Underneath the moonlight. You're more than a friend (oh), I knew it from the first time (yeah). Hold me, feel my heart beat, Put your arms around me and kiss me again.."
אני עדיין מחכה לבחור הנכון, למרות כל הקרפדות שאני פוגשת בדרך. אני עדיין מאמינה שיש מישהו בחוץ שיהיה מה שאני מחפשת, שיסחוף אותי מהרגליים. הוא יהיה זה שיגרום לי לרחף, וללב שלי לשיר. אני רוצה להאמין שיש מי ששווה את האמון והאהבה שלי שם בחוץ, ואני יודעת שיום אחד הוא יגיע.
האם זה יתכן שזכיתי בבתוליי בחזרה אחרי שנתיים וחצי של היותי פעילה מינית? כן, איבדתי את בתוליי בגיל 19. תמותו 😱 בכל מקרה יצאתי עם מישהו, העניינים התחממו, אצבע אלוהים נשלחה לתוך קודש הקודשים, והשאירה תוהו ובוהו, סדום ועמורה (ירושלמית עד הסוף, הא?). דיממתי ממש בקטנה, ואני כזה "דה פאק? הוא היה ממש עדין איתי OO". לא ברור מה נטרק עם הגוף שלי חח '^^
האם זהו סימן שעליי לחיות חיים מוסריים יותר? להקדיש את חיי לקדוש ברוך הוא, ולחנך את ילדיי העתידיים ואף את עצמי לתורה ומעשים טובים? פחחחח! סתם צוחקת. שלא תחשבו שאני "מתחזקת" בגלל שאני ירושלמית. מספיק שכל סתום שני בלחץ שואל אותי אם אני דתייה בגלל השם או עיר המגורים שלי. אני אשאר עם השטן, אקשיב לרוק ומטאל, ואחנך את ילדיי לאתאיזם ואנטגוניזם כללי כלפי האוכלוסייה האנושית העולמית באשר היא. ממש maternal instincts, הא? 😱
אני אסגור את הלילה בציטוט משפט המתאר לחלוטין את השקפותיי הדתיות:
"דת היא כמו זין. זה נחמד מאוד שיש לך אחד, אבל בבקשה, אל תנפנף בו בציבור, ואל תדחוף אותו במורד גרוני וגרונות ילדיי". איש איש באמונתו יחיה בשינוי אדרת 😄 נראה לי קישור יפה לכל התיאור של הפסקה הראשונה של הפוסט הזה XD