לפני 14 שנים. 4 ביוני 2009 בשעה 21:54
יצא לי היום לחשוב על המילה הזו "שליטה" ואיך היא באה לידי ביטוי בחיים שלי.
מה זה אומר שאני מופיעה כאן כנשלטת ועד כמה זה נכון לגבי החיים שלי בכללותם?
עד כמה מי שמופיע/ה כשולט/ת באמת שולט בחיים שלו?
ועד כמה זה טוב לנו, כל אחד ובחירתו הוא?
האמת היא, שרב האנשים שמכירים אותי, וגם אני עד לא מזמן, היו מגדירים אותי כשולטת. אבל זה ממש לא נכון. ולא רק בגלל שכתוב לי בפרופיל (נשלטת).
אמנם אני אוהבת להרגיש שאני יכולה ליצור את המציאות שלי, להשפיע על מהלך חיי. אני נהנית מהכוח שמאפשר לי לבחור את הדברים שיהיו חלק מחיי, את האנשים שיחלקו איתי את סודותיי, מיטתי וכמעט שהוספתי כאן - חוויותיי.
אבל כאן בדיוק נעצרתי, כי אמנם יש לי יכולת לשלוט על רבים מהדברים בחיי, אבל ישנם דברים שגם כשאני רוצה אני לא יכולה לשלוט בהם. החיים מזמנים לנו חוויות מבלי שנבקש אותן לעצמנו. אלה יכולות להיות חוויות טובות או פחות טובות, אבל הבחירה (=שליטה) שלנו מתחילה בתגובה להן ולא בחוויה עצמה. אם להמשיך את קו המחשבה הזה, אני דווקא נהנית מהחוויות שמזמנים לי החיים. אני צומחת וגדלה מהן, ופעמים רבות, דווקא מהחוויות שלא הייתי מזמנת לחיי לו ניתנה לי בחירה. אז הנה דוגמא למקום שבו אין לי שליטה על כך שאין לי שליטה - ועדיין אני מרוויחה.
גם ברגשות שלנו אנחנו לא אמורים לשלוט. הדבר המדהים ביותר, לדעתי, ברגשות הוא הספונטאניות שלהם. הטיק הזה בלב כשאני מאוהבת, הסומק שעולה לי לחיים כשאני מתרגשת, הדמעה בקצה העין וכל השאר. גם ברגשות כמו בחוויות אי אפשר באמת לשלוט. השליטה נכנסת לתמונה רק לאחר שהם כבר שם, אז אפשר רק לבחור אם לתת להם ביטוי או לא, אם להכיר בהם או לא.
אין לי ספק ששליטה יכולה לעזור להשיג דברים רבים בחיים. אם יש לי שליטה עצמית אני יכולה להכריח את עצמי לעשות עוד מאמץ קטן (או גדול) גם כשממש לא בא לי יותר, אני יכולה להתאפק מלהביע את רגשותיי בצורה אמפולסיבית ולהגיב בצורה שקולה יותר, אני נוהגת בצורה אחראית יותר, יש שיאמרו בוגרת יותר, אני נמנעת מסיטואציות מביכות, מבטחת את עצמי ככל האפשר מראש...
אבל...האם אני לא מפספסת בזה משהו? האם אין כאן חטא לאותנטיות שלי? האם לא הכל הופך להיות מחושב מדי? קר מדי?
אני חושבת שכן. לשליטה יש הרבה יתרונות, ללא ספק היא משמעותית ביותר כשמדברים על הצלחה. היא עוזרת להתמיד ולדבוק במשימה. שליטה, ללא ספק, יכולה להוות מנוע צמיחה ודחיפה, לעצמי או לאחרים בסביבתי (גם כשאני לא שולטת בהם, אבל זה כבר לפוסט אחר).
לדעתי, עיקר כוחה של השליטה הוא בשליטה שלי על עצמי ולאו דווקא על האחר, ביכולת שלי לקחת את עצמי צעד נוסף אחד קדימה, למרות הקושי והנסיבות. ביכולתי 'לנהל' את הסיטואציה באופן שמתאים לי.
מנגד, יש בה בשליטה מחיר כבד בעיניי - אובדן הספונטאניות. לפעמים הצחוק מדגדג לי בבטן באותו רגע בדיוק, והוא לא יהיה שם אח"כ. לפעמים אני רוצה להגיד לך איך אני מרגישה ברגע הזה, גם אם זה לא יהיה נכון מחר, ואולי דווקא כי זה לא יהיה נכון מחר... לפעמים אני כועסת והרבה יותר נכון להוציא את זה עכשו מאשר לתת לזה לאכול אותי מבפנים, ולפעמים זה נכון לי להשאר בבית ולא ללכת לעבודה גם אם אני לא ממש חולה.
מה אמור לקרות עם כל הדברים האלה כשאני שולטת בעצמי? זה לא שהם לא שם...הם כן, השליטה רק מאפשרת לנהל אותם, לתעל אותם ולסדר אותם באופן שיהיה קל יותר להתמודד איתם. השליטה בוחנת כל דבר כזה, ועוד רבים אחרים, דרך משקפי "אסור" ו"מותר". השליטה הזו, שנועדה כביכול להגן עליי, משמשת גם נגדי כשהיא שופטת אותי דרך עיניי שלי.
בעיניי, למרות שכאן באתר ההפך משולט זה נשלט/ת שזה יותר כמו עבד, ההפך משליטה הוא חופש.
החופש להיות כל מה שאני, החופש לחלוק את רגשותיי ומחשבותיי כמו שהם, החופש לעשות את מה שבא לי ועוד דברים ברוח זו.
כשאני חופשייה (ובד"כ מאושרת יש להודות), אף אחד לא באמת יכול לשלוט בי, אני בדיוק מה שאני. אין לנסיבות כוח עליי, אין לתפקיד של מישהו, למעמד של מישהו השפעה אמיתית עליי וזה מנטרל את כל הכוח ממי שעשוי לרצות לשלוט בי. אז אני חיה כל רגע ורגע מתוך בחירה.
זה לחלוטין לא אומר שאני מתעלמת מהמשחק שכולנו משחקים בעולם הזה (מעמדות, תפקידים, מחוייבות וכד') , אבל זה כן אומר שבתוכי פנימה אני זוכרת שאני אדם חופשי ושווה ערך תמיד. ואז, גם אם אני בוחרת לשחק לפי הכללים, הראש שלי נשאר פתוח. בתוכי אני מסתכלת על הסיטואציה כאדם חופשי, בוחנת את האפשרויות שלי בראש פתוח כמעט תוך כדי התעלמות מ'המשחק', ואז אני 'מתרגמת' את הפתרון החופשי שבחרתי אל עולם התפקידים שכולנו חלק ממנו.
ככה יוצא שגם אם אני משחקת לפי הכללים, התוצאות שאני משיגה הן אחרות לגמרי, פשוט כי בתוכי אני חסרת שליטה. ככה יוצא שגם אם אני קמה כל בוקר לעבודה בדיוק כמו כולם, אני עושה זאת בחיוך בגלל שאני בחרתי לעשות זאת במקום ללכת לים, לקניות או סתם לישון עד מאוחר.
בעיניי הכוח בלהיות חסר שליטה הוא פשוט בלהיות. TO BE. האופציה האחרת מבחינתי היא NOT TO BE.
