לפני 12 שנים. 15 בפברואר 2012 בשעה 7:22
התעוררתי היום משום מה עם הזיכרון של מילותיך,
באחת השיחות האחרונות שלנו,
כשדיברנו על היום הולדת של י'
ואמרת לי שאתה שונא ימי הולדת כי זה תזכורת לזה שאנחנו חיים על זמן שאול, אהבת את החיים, וגם אם שלך
היו קצרים, חיית עד הרגע האחרון בדיוק כפי שרצית,
ואני מרגיש עכשיו כמה אני מתגעגע אליך גם אם אתה איתי באופן כלשהו כל הזמן,
מתגעגע בעיקר לחיוך שלך, לשלווה שהקרנת לי תמיד, לאהבה שלא תלויה בדבר שהיתה לך אלי,
לזה שכשהיינו יחד, אפילו כשרבנו הרגשתי שהשמיים בהירים יותר, ויש טוב בעולם גם כשהכי רע לך,
וזה עיצב את הגישה שלי לחיים,
וכמה אתה חסר לי עכשיו
והלוואי והיית כאן אח