לפעמים את יושבת במחשבה על החופש.
דברית שרצית לעשות,חלומות שחלמת.
ההורים דאגו לך,דאגו שכל מה שתרצי יגיע אלייך שאם תרצי מספיק תקבלי.
גרמו לך להאמין שאת הכי חכמה ,הכי יפה הכי מוכשרת הכי הכי .
מצאת את עצמך לאט לאט מבינה שההורים לפעמים טועים,לא הכול שלי לא הכול אני מקבלת.
במקרה שלי כמעט הכול אבל אני מדברת על רוב האוכלוסיה.
לא כולם אוהבים אותי לא כולם יאהבו אותי לא כולם יוכלו לגעת וגם אני לא מצליחה לגעת בכולם.
את גודלת רצה,רצה רחוק.
מנסה טועמת מריחה מתאכזבת מתנסה מתאהבת נופלת קמה שוב נופלת מעשנת אוכלת בוחנת נבחנת משמיעה את עצמך.
את מוצאת את עצמך קמה בבוקר עובדת בעבודה שאת לא אוהבת,חוזרת הביתה לגבר שספק אם מזיז כבר,יושבת עם חברים שמשעממים או את משעממת אותם.
מעשנת כי כולם מעשנים,מעשנת מלברו לייט כי זה סטייל וככה עושים כולם.
ובתכלס כולנו נעקצים בלא פחות מ21 שקל בזמן שLM לא פחות טובות,אבל זה כולם עושים.
את מתה להמציא את עצמך מחדש,את מרגישה שזה בוער בך חזק,מעכב אותך.
חו"ל צורחת לך בואי אלי בואי,נסי אותי.
את מתעכבת,מעכבת,הכול לוחץ עלייך את לחוצה,החיים מתישים ואין זמן לנשום.
את מנסה להסביר את זה לכולם וכולם איתך בסירה.
כי הצרה של כל הטיפשים היא הנחמה שלך.
את מתבזבזת,חיה חיים שרק בתוכך את יודעת שאת לא רוצה,נמצאת במקום שאת רק חושבת שאת מאושרת בו.
שומעת את המוסיקה של כולם,משלמת על וודקה רדבול במועדון 50 שקל,כי זה מה יש.
והחכמים ביותר מרוויחים על הגב שלך,הם אלו שקנו דירה בYOO והם אלו שנוהגים על הקאיין השחורה.
את קמה למקרר ריק,כי שמת את החיים שלך על לאכול בחוץ.
את אוכלת מסריח,לא מסודר,את רואה את עצמך הולכת ונאכלת אבל את מחייכת.
את לא אוהבת את זה,את מפחדת לשנות כי צריך תעוזה,צריך ביצים לקום ולעשות.
זה מה שעושה אותך אפורה,פרווה.
רוצים להיות,רוצים לגעת.
אבל מעטים יהיו שם.
מזמן סיימתי את הטיול שלי שם,עכשיו אני מטיילת במקום טוב.
לפני 14 שנים. 1 ביוני 2010 בשעה 11:34
