אחת הממרות הידועות בנוגע לאומנות היא ש, אומנות היא בעיני המתבונן.
כי השיר מדבר על פרידה מחירות ובחירה בכניסה מרצון לכלא. איזה כלא?
"הכלא החם אשר שמו אהבה".
כך ז'ורז' מוסטקי בתרגומו של יורם טהרלב .
אפשר להתווכח האם האהבה היא כלא, אבל זה בדיוק מה שנכתב בשיר.
והשיר הזה הוא דוגמא יפה.
אני מניח שהוא די מתחבר לעולמות הבדס"מ.. :)
כך או כך, זה שיר יפיפה..
וברי סחרוף כרגיל עושה חסד עם כל שיר שהוא מבצע..!!
את חרותי שמרתי לי אותך כמו כוכב בסער
את חרותי עזרת לי לעמוד בכל כאב וצער
וללכת בדרכי גורלי עד תבוא גם עלי השלכת
ולרקום חלומות על קרני הלבנה וללכת ללכת
את חרותי למען רצונך את שבועותי הפרתי
את חרותי לשמור בריתי איתך את חולצתי מכרתי
סבלתי הרבה וכאבתי בלי די
רק למען אמון בי תיתני
נטשתי ארצי וטובי ידידי ושלך רק הינני
את חרותי הורית לי לוותר על תפנוקים ונועם
את חרותי לימדת את ליבי גם בבדידות לשמוח
את שלימדת אותי לחייך למראה הרפתקה שחלפה לה
ללקק את פצעיי במסתור ולקום וללכת לי הלאה
את חרותי בלילה קר אחד הפרתי את בריתנו
וכך ערקתי לבדי מהשביל עליו פסענו שנינו
בגדתי בך חרותי הטובה אל הכלא פסעתי בצער
אל הכלא החם אשר שמו אהבה נאספתי כמו נער
וסוהרת יפה
בתנועה רחבה
נעלה את השער
