אדוני אתה כאן?
ועכשיו?.........
פעם היית מניח אותי על השולחן כמנה עקרית.....
אני מתבאסת מהידיעה שכבר לא מעניינת אותך או לחלופין אתה חרד מהקשר...
כל הטעויות האפשריות נעשות מולך...
זה חזק ממני....
סלח לי שאני אוהבת אותך- באמת שלא התכוונתי
הנה מישהו מחפש אותי.. לפחות יש עם מי לדבר.....
היה נחמד משעשע ומעשיר..
הברקתי...
חבל שאני לא מעניינת אותך...
הבנתי..... זו פעולת הסחה... אקשקש לך כאן כאוות נפשי ובינתיים אתה בכלל בחשבון אחר.....
הרע במיעוטו.....
יאמי יאמי- אגרד את כל השומן מהעצם הזאת....
עד שאשתעמם מעצמי נורא... ואולי סוף סוף תעלה בי איזו תחושת בחילה קלה......
לא
לא נראה לי..
מקרה אבוד......
סופני.....
רופא!
זה לא רופא שם באייקון?
פיפס...
שמעתי משהו?...
אדוני? .....
אני מקווה שלפחות אני קצת משעשעת אותך חוץ מהעניין שאני מטרד גדול......
נחמד לי לחשוב שאתה קורא אותי גם כשאתה לא עונה...
חוץ מזה- שתמיד אפשר לגרום לטוויסט בעלילה...
זה בידינו לא?...
עכשיו עם יד על הלב :
אני נודניקית אבל אתה מת עלי... נכון?
איזו שיחה יבשושית היתה לנו אתמול.. זה הגיע למדרגה של התעלות רוחנית - ההכרה שיש ליבש את הביצה ולתקוע יד לסכום...
הבעיה שיובש גורם לי מיד צורך להציף.....
אז זו התוצאה...
חס ושלום לא מאשימה כאן.... זו אני שמתפרצת לתוך חדר אטום...יענו- אין כניסה- יש אל מה לשאוף....
מן מבנה אישיות שכזה
טוב, יש גבול, מאתמול אני כמעט בת מאה....ועדיין מחפשת צומי.....
לפני 14 שנים. 2 במרץ 2010 בשעה 19:36