באמת שלא חסר לי שכל
בדיוק להיפך
תמיד החזקתי מעצמי כאדם מאוד אינטיליגנטי
מתנסחת ברהיטות
אומרת תמיד את האמת
ואין לי שום בעיה להגיד את מה שאני חושבת
גם כשזה עולה לי ביוקר
ולרוב, זה אכן עולה
אבל עם רגשות
או הו! זה סיפור אחר לגמרי
פתאום אני נחנקת
מתחילה לגמגם
להתבלבל במילים
לחפש הנחות והקלות ומה לא
רק לא להוציא את מה שאני מרגישה החוצה
עד עכשיו הסתדרתי לא רע עם הבעיה הזאת
חיים רגילים של אאוטסיידרית:
קצת שיגרה
קצת בלאגן
לא נשארת
לא נקשרת
ולא שייכת
לאף אחד באמת
בקושי לעצמי
אלא שמתישהו התחלתי לראות
בהתחלה בפלשים קצרים ואבסטרקטיים
ולאט לאט גם כתמונה ברורה
את עצמי
כפי שאני מאמינה שאני יכולה להיות
מאושרת, מצליחה, מאוהבת
אבל במקום לקפוץ משמחה באוויר
או לפחות לחייך מאוזן לאוזן
למראה דמותי האוטופית-
נחנקתי
הבנתי כמה אני מפחדת לאבד את זה
ועד כמה שברירי הכל בעיניי
אז החלטתי ללכת עם ההבנה הזו
במטרה לנצח את הפחד
שגורם לי רק סבל
לא בכוח הזרוע
אלא בכוחו של הלב
להאמין בטוב
להעניק בלי גבולות
לאהוב בלי תנאים
נדודיי אחר כל אלה
קירבו אותי אל מטרתי
וכך בסופו של דבר הגעתי
לטירה הענקית הזו שנקראת
עולם השליטה
אבל רק אחרי שחוויתי כניעה עמוקה
שמבוססת על אמון והבנה הדדית
השכלתי להבין את המשיכה העצומה שלי לעולם הזה
לתחושות האלה
לעונג שבכניעה
שמסב לי הנאה וסיפוק שאין שני לו.
ובכל זאת
סאביות היא לא רק יכולת ספיגה
הכניעה של האגו היא חלק בלתי נפרד מבחינתי
החשיפה היא חיצונית, פיזית
אבל גם נפשית, רגשית
וזה החלק המאתגר:
לשתף אותך בצורה מוחלטת ברגשות שלי
גם כשזה גורם לי אי נוחות או חוסר שקט
לאפשר לך להיכנס עמוק יותר ויותר אל תוככי לבי
עם כל החרדות שלי מפני מה שנדמה לי שתמצא שם
מתוך אמונה אמיתית שבעשותי כך
רוחי מתחזקת ואני הופכת להיות שלמה יותר, ולפיכך, שיפחה טובה יותר
שבאה בפני אדונה להיכנע
לא מפני שהובסתי
אלא מפני שאני בוחרת להעניק את השליטה הזו לך
כדי שתעשה בה כטוב בעינייך
לפני 15 שנים. 21 בנובמבר 2009 בשעה 16:43
