היום הבנתי שאני חייב לצלם את עצמי תמונה נורמלית אחת לפחות למקרה שאמות בפיגוע ויצטרכו לשים אחת כזו בעיתון. כאילו זו המזכרת האחרונה,שלפחות תהיה סבירה
הרי העיתונאי יבקש ודאי מאבא שלי תמונה,תמיד הם מבקשים מההורים,והוא שבקושי יש לו גם כך יתן לו בטח את זו מהבר מצווה שלי.רבאק היתה לי שם פלומת שפם!! אין לי בעיה למות אבל מה עם כבוד המת?? פלומת שפם...
לכן אני חייב תמונה אחת שתהיה מאושרת על ידי ולבצע נוהל פיגוע (נקרא לזה נוהל פיגוע כי בשאר מקרי המוות לא שמים תמונה שלך בעיתון.אולי אם ירצחו אותי בגלל ריב על חניה אבל "נוהל חניה" נשמע פחות בומבסטי ולא ימשוך אנשים לקרוא את זה,מקסימום תל אביבים שיחשבו שמצאתי אחת טובה.טוב אסגור את הסוגריים כי הם הפכו לארוכות יותר משאר הבלוג)
בראש נוהל הפיגוע יעמוד מקורב לי שיצטרך להזדרז ולמסור לעיתונות את התמונה הנורמלית שלי מיד כשיוודע דבר מותי. הוא גם יהיה החבר שיספר כמה חכם הייתי וטוב לב ויפה וכל שאר השקרים שהוא ימציא כשנחה עליו הרוח. עכשיו רק נשאר למצוא אחד כזה שאפשר לסמוך עליו שיתעסק בדבר הבאמת חשוב אחרי שאמות
לפני 13 שנים. 3 באפריל 2011 בשעה 16:10
