לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

אמיצה

פשוט אני. פשוט אישה.
לפני 10 שנים. 20 בינואר 2014 בשעה 9:03

איך אנשים מרשים לעצמם להתלהם על אנשים אחרים

 

רק כי הם משקפים להם בעצם את עצמם...

 

אבל זה לא נדיר 

אפילו דיי נפוץ .

 

לעשות בדק בית לפני שמבקרים אחרים זה אפילו הכרחי ולא רק בגדר המלצה..

 

לפני 11 שנים. 26 ביוני 2013 בשעה 12:24

תקופה ארוכה שלא הייתי פעילה כאן ..

מעבר לקצת לקרוא ולהרשם למסיבות .

 

 

ולאחרונה נורא רוצה ללמוד לקשור ..

אבל לקשור נכון .. ובטוח..

יש פה מתנדבות/ מתנדבים שמוכנים ללמד ??

תודה מראש ((:

לפני 11 שנים. 23 בדצמבר 2012 בשעה 9:02

כבר חודש שאני צובטת את עצמי עד זוב דם

ורק בכדי שאם זה מרגיש וחי ונושם ומדמם

אז זה אמיתי .

 

נרדמת בלילה איתך

מתעוררת בבוקר איתך

מעופפת כל היום - ניחשת נכון - איתך !

בדיוק בנקודה בחיי שבה האמנתי בכל ליבי

שלא כולם זוכים לאהוב ולהיות נאהבים

כשכבר הרמתי ידיים 

כשכבר באמת ויתרתי על הרעיון שיבוא ״ האחד שלי ״ 

בדיוק אז

הופעת לי בחיים 

כל כך לא צפוי

כל כך קוסמי 

הכי נקי ואמיתי שהכרתי . 

 

ועם כל הפחדים והחומות 

עם כל השדים והרוחות הרעות

עם כל הזכרונות והחוויות 

אני נלחמת !!

אני לומדת לאט לאט שמגיע לנו !

כן 

מגיע לנו כל הטוב הזה .. כל החלום הזה - עתיד להתגשם

היה לנו סופ״ש מושלם אהוב שלי .

מתחילתו ועד סופו .

וגם הכאב החד הזה - כשמגיעה השעה 

כשזה הזמן לחזור לנחיתה ..

גם הוא רק עוד לבנה בשביל שנבנה ונסלל

במיוחד עבורנו 

אל עבר ימים בהם ננחת יחד.

ולא כל אחד במנחת הפרטי שלו .

אוהבת אותך }{

האישה שלך !!

לפני 11 שנים. 4 בדצמבר 2012 בשעה 17:31


דרושים בריונים בעלי יכולת הזזת מחוגים

וכאלו בעלי שליטה על הזמן ...

אחרת ירשם אירוע חמור של שגעת !!!!

 

 

לפני 12 שנים. 24 בנובמבר 2012 בשעה 6:44

דרוש סדיסט 

 

שיודע לטפל בזבובים חסרי חינוך 

 

 

כל הלילה לא נתן לי לישון המניאק 

):

לפני 12 שנים. 15 בנובמבר 2012 בשעה 17:37

או מה ...

 

ברחתי מהדרום כי רציתי שקט 

 

והנה ... ערב של שקט בתל אביב הפך לאוטוטו התקף לב

וכמעט אריזה חוזרת לדרום . 

 

והכי צרם לי 

התגובה של הסובבים 

 

וזה בסך הכל אחרי הזעקה אחת ב 20 שנה

ואני אומרת - אנשים - תתעוררו!!! אלו החיים שלנו כבר שנים .

 

לפני 12 שנים. 15 בנובמבר 2012 בשעה 10:48

שקורים מסביבי ...

בלי שיש לי בכלל אופציה להביע את דעתי 

כי מן הסתם אף אחד לא ממש יתחשב בה 

אחרת כנראה הייתי יושבת על הכיסא ..

שקצת לא ברור לי למה בכלל מישהו בוחר לעצמו כזו אחריות כבדה על הכתפיים

בטח יש לו מעסה צמודה 

 

אוף 

רוצה את החיים שלי בחזרה

ולחשוב שזה רק התחיל ואולי גם ימשך 

לראות כל היום לבן בעיניים ולשמוע פיצוצים 

לא

אני לא עומדת בזה 

 

לא בשבילי 

רק בשבילם .

לפני 12 שנים. 12 בנובמבר 2012 בשעה 14:22

לאות הזדהות עם העננים ...

או שאולי זה קשור לנסיגה של מרקורי בכלל...

 

רטוב לי .

 

ולא מהמקום הנכון . 

 

אם רק הייתי יודעת למה ... 

לפחות כמו שידוע שיורד עכשיו גשם כי הגיע חורף..

 

 

 

לפני 12 שנים. 10 בנובמבר 2012 בשעה 15:38

כשהדם שלי בוער 

כשהגוף שלי נשרף 

 

אני צורחת חזק 

הכי חזק שאני יכולה 

עד שהקולות שבתוכי מאבדים את היכולת לדבר

לחישות .. 

כבר יותר קל לי לשמוע .

 

 

לפני 12 שנים. 8 בנובמבר 2012 בשעה 13:50

לאט לאט ..

חתיכה ועוד אחת .

 

רסק אותי לרסיסים קטנטנים .

פזר אותי לכל עבר .

ואז כמו פזאל מרהיב

תחבר חתיכה לחתיכה לאט לאט

הרכבה בטוחה בלי לשכוח אף חלק 

הדבק את הרסיסים הקטנים 

ואהיה שלמה .

מושלמת .