אמיצה

שחרר את ידיי , לחשתי...

שחרר את רגליי , התחננתי...

שחרר את נפשי וליבי , צרחתי....

לילה.
דממה.
אין מי שישמע....

ואתה - שותק{כרגיל}  לא נותן שום סימן.
ואני - מביטה בך מלמטה...
השמיים שחורים ואין כוכבים שיפלו בכדי שאביע משאלות....
אולי מחר.. אולי אז אצליח להשתחרר.
עצמתי עיניי , אולי אחלום חלומות.

נעים לי 

המוזיקה מרקידה את חושי לפי הקצב

האורות מסנוורים את עיניי 

אני עיוורת 

כמו ילדה שקונים את ליבה עם מילה טובה 

וסוכריה

מאמינה בך 

וטרפת אותי כמו שרק טורף מושלם יודע 

מדממת 

כבר לא נעים לי עכשיו 

רק ההדים מסביב מהדהדים לי באוזן 

״ לעולם אל תדברי עם זרים ״

דווקא כשאני במקום הכי נמוך ..

או בקרקעית האמבטיה והשתן שלך זורם לי בין החזה ..

או השפיך שלך מכסה את פניי ...

או הנעליים שלך נדחפות לי לפה ...

או הזיעה שלך מטפטפת עליי כשאתה בתוכי..

דווקא אז אני מרגישה הכי 

בעננים

נקייה

רעננה

חיננית

ריחנית 

וחושנית 

זה התחיל בשיחה על גבולות ..

זה המשיך בשבירה של אחד מהם בערך שעתיים אחריי זה ..

וזה נגמר בהבנה שכל גבול עליו חשבתי אתמול

ואמרתי היום

חייו עלולים להיגמר מחר .

בלי להניד עפעף .

נכון ...

שיש פתגם ..

שאומר :

״ אם 2 אומרים לך שאתה שיכור , לך לישון ״ 

( יש מצב שהרסתי אותו קצת (:)

אבל מה אם אתה בטוח ב״צלילותך״ ...???

וממאן להאמין שאתה שיכור??

ויודע בוודאות שאתה לא שיכור ...

אז מה , כולם שקרנים ?

או מה ...?!

כשאתם רואים מישהו/י מרחוק ... או לא כל כך רחוק

ובטוחים שראיתם מישהו/י מאד ספציפי ...

וכשאתם כבר כמעט פונים לקרוא לו/לה 

ואפילו מרימים כבר את היד לניפנוף

מגלים כמה אתם עיוורים ..

מבאס 

Talk to me softly

There's something in your eyes

Don't hang your head in sorrow

And please don't cry

I know how you feel inside I've

I've been there before

Somethin's changin' inside you

And don't you know

Don't you cry tonight

I still love you baby

Don't you cry tonight

Don't you cry tonight

There's a heaven above you baby

And don't you cry tonight

Give me a whisper

And give me a sigh

Give me a kiss before you

tell me goodbye

Don't you take it so hard now

And please don't take it so bad

I'll still be thinkin' of you

And the times we had...baby

And don't you cry tonight

Don't you cry tonight

Don't you cry tonight

There's a heaven above you baby

And don't you cry tonight

And please remember that I never lied

And please remember

how I felt inside now honey

You gotta make it your own way

But you'll be alright now sugar

You'll feel better tomorrow

Come the morning light now baby

And don't you cry tonight

An don't you cry tonight

An don't you cry tonight

There's a heaven above you baby

And don't you cry

Don't you ever cry

Don't you cry tonight

Baby maybe someday

Don't you cry

Don't you ever cry

Don't you cry

Tonight

שמתי רק מילים ..

שלא תגידו אחכ שנדבקתם גם

(:

יושבת לי בסלון .. נהנית מהשקט ..

לפתע נשמעות צעקות מהחדר הסמוך ...

שתי בנות 5 וזה נשמע ככה:

״ לא רוצהההה נו דייייי תפסיקי כבר עם זה . 

אני אומר אותך לאמא שלי ״ ( הבת שלי ... נו ברור)

״ טוב . לא צריך . אז אני הולכת הביתה ״ 

אני מחכה בסובלנות ..

כמובן שמיד מתייצבות שתיהן מולי עם פרצוף חמוץ כשאחת רוצה הביתה ואחת רוצה שבאמת ההיא תלך הביתה 

ניסיתי להבין על מה ולמה ..

אז ביתי המתוקה והנאיבית ( כמו אמא שלה (;) מייד אמרה :

״ היא רוצה לשחק משחקים שאני לא מוכנה לשחק ״

כן ..? 

שאלתי בשקט ... 

מה למשל ?

״ היא רוצה שאצווה עליה לעשות את כל מטלות הבית . וזה לא יפה לא במשחק ולא במציאות !״

חייכתי לי .. המממ מעניין חשבתי לעצמי .

 ( מאיפה הרעיון אלוהים ישמור ...)

בסופו של דבר נמצא משחק אחר . ולא כזה שכולל

ציווים או מטלות (:

אותה בת 5 מתוקה נהייתה בת 6 .

באחד הימים אני חוזרת לי הביתה עם סנדלים חדשים ויפים עבורה ...

רוצה שהיא תבוא למדוד .

לאחר מס׳ פעמים שאני קוראת לה לבוא והיא בשלה .. הרמתי את קולי ..

נוווווווווו בואי כבר למדוד את הסנדלים או שאני מחזירה לחנות !! ( ניסיתי את הגירסה הקשוחה שלי (:)

והיא ...

מגיעה .. נעמדת לה בפתח הסלון ואומרת לי ...

״ לא . אני לא מודדת . את כועסת עליי .״

וככה אחרי כמה נסיונות נוספים שלי לשכנע את המפלצת המתוקה והקטנה לבוא למדוד 

התייאשתי והתחלתי להכניס חזרה את הסנדלים .. לא רוצה - לא צריך ! 

אני מחזירה לחנות . 

״ תתחנני״ אני משפשפת את אוזניי ...

מה זהההההה???? אני שואלת אותה בפה פעור???

״ תתחנני ״ היא אומרת לי שוב בביטחון ..

״ תגידי לי €$<#% בבקשההההה תבואי למדוד את הסנדלים .. בבקשההה״

ואני ... ??

התחננתי .. נו ברור ..

(:

ילדים זו שמחה !

אין ספק .

שנים של משחק ארוך ומתיש ..

משחק מחבואים אמיתי בו אני זו שסופרת .

ולפתע פתאם 

צדדים לא מוכרים .. כמעט נשכחים

יוצאים מהמחבוא 

צדדים אפלים מלפניי מצדדי ומאחורי 

צדדים שלא היו שם

והצטרפו עם השנים למשחק..

גם הם כעת אומרים ״ פוס ״ למשחק ויוצאים לאור.

ואני..

שכבר שנים מחפשת אחר צדדים נסתרים 

כנראה כבר לא אמצא .

לעת עתה המשחק נגמר .

אף צדדית שבי כבר לא במסתור 

כולן יוצאות מהמחבוא.

עד הפעם הבאה.