אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

אמיצה

פשוט אני. פשוט אישה.
לפני 11 שנים. 5 בנובמבר 2012 בשעה 19:14

שחרר את ידיי , לחשתי...

שחרר את רגליי , התחננתי...

שחרר את נפשי וליבי , צרחתי....

לילה.
דממה.
אין מי שישמע....

ואתה - שותק{כרגיל}  לא נותן שום סימן.
ואני - מביטה בך מלמטה...
השמיים שחורים ואין כוכבים שיפלו בכדי שאביע משאלות....
אולי מחר.. אולי אז אצליח להשתחרר.
עצמתי עיניי , אולי אחלום חלומות.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י