לפני 4 שנים. 14 בינואר 2020 בשעה 10:04
הוא מאוד ייחודי
הוא מאוד עמוק
מאוד תלוי סיטואציה .. וכן אני יודעת שאין דבר כזה
כשאת שייכת - את טוטאלית
את מתמסרת גם כשקשה
גם כשאת מתוסכלת טילים
גם כשאת אבודה
את נאחזת בצייתנות כאיזשהו עוגן
אז זהו
שזה לא מצליח לי .
מאז שהחלק הדומיננטי שבי התחלף ומלהיות סאבית
מאוד מרצה ומאוד רואה רק אותם , את עצמי פחות
מלהיות סוג של סמרטוט שלהם לגמרי מבחירה
מלהיות צייתנית כמעט ב100 אחוז ולפעמים גם 1000
משהו בי התערער
משהו כבה
נדלק משהו מסוג אחר
המון תובנות
אני הילדה שלו
אולי יותר נכון להגיד הנערה שלו
משהו בסאביות שבי דעך
משהו בצייתנות שבי הפך לתלוי מצב
לתלוי תסכול ומצב רוח
כבר לא פועלת על אוטומט
לא פורסת את עצמי לרגליו כמו שהיה רוצה שאהיה
אני אתן את חיי ונשמתי לטובת האושר שלו
אני זוהרת כשהוא יהיה גאה ומבסוט
אני מתמוגגת מלענג .. לשעשע .. להעריף מלאאא חום ותשוקה
יחד עם זאת
נושמת בזכות התשומת לב שלו
פורחת מהאבא המושלם שמעולם לא היה לי מלבדו
נאחזת בדאגה שלו באהבה ללא תנאי שלו
בנתינה שלו
בדרך בה הוא מסתכל ורואה אותי
באיך שהוא מחנך ובונה את האשה שאהיה עבורו
בא לי להיות הילדה המושלמת
המרצה
הצייתנית
לא .... אני לא בראטית
ממש לא קרובה לשם אפילו
אני לא מתמרדת בכוונה
ולא מנסה לגרום לו לשים לב אליי בצורה שלילית
אבל יש לי בעיה
לפעמים
זה חזק ממני
משתלט עליי
לא מסוגלת פשוט לעשות כדבריו פתאום משום מקום
זקוקה לאוירה
לריצפה יציבה
ובסיסית
שתגרום לי להגיע בדיוק למקום שהוא היה רוצה שאגיע
כן
משהו בי השתנה
לפעמים זה טוב
לפעמים זה רע
רק דבר אחד אני יודעת
הכל אפשרי
