אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

אמיצה

פשוט אני. פשוט אישה.
לפני 4 שנים. 11 במרץ 2020 בשעה 18:30

כשאני חרמנית עליך אבא .. 

זה חזק ממני 

 

זה משתלט לי על המיינד

זה מחרפן לי את הגוף 

 

כל מה שאני רואה או חושבת עליו 

זה רק איך אני מתמסרת לתחושה 

מתמסרת לזין שלך , לידיים שלך 

איך אני עכשיו מצליחה להרגיש אותך 

לטעום 

להריח 

 

ואני לא נרגעת .. לא שקטה .. לא מניחה לזה 

כמו ילדה שרוצה משהו כאן עכשיו !!!

 והמשהו הזה  הוא כל עולמה 

 

איך הילדה הזו ממוקדת מטרה ומוכנה לעשות הכל כדי לזכות במבוקשה

 

גם אם יש מגרש חניה נגיד ... בכניסה למלון נגיד.. 

 

כזה מלא ברכבים 

ואנשים שאולי יסתובבו קרוב 

 

וזה נראה אבוד 

 

ואולי כבר לא יקרה ... 

 

אז זהו 

 

שגם זה לא יעצור את החרמנות שלי עליך אבא 

 

מעניין מה יהיה המקום הפחות שגרתי הבא שאהיה בו חרמנית עליך אבא .. 

 

תודה על 3 ימים מלאים במנטל איכותי וקיצוני 

 

אוהבת אותך בלי סוף וכל כך מתרגשת להיות שלך 

 

לפני 4 שנים. 8 במרץ 2020 בשעה 9:40

מליון שנה שלא היה לי בדסם מנטלי ..

בטח לא הארד קור כמו שאני מכירה 

 

והחל ממחר .. הולכת לקבל כמות כפולה כולל ריבית 

 

זה הולך לכאוב 

זה הולך לחרמן 

זה הולך לרגש

זה הולך לתסכל 

זה הולך לשגע לי את כל המערכות בגוף ובנפש

זה הולך להיות קרקע מאוד פוריה לצחוק ובכי 

 

ובעיקר 

זה הולך להיות מאתגר 

 

3 ימים של שכרון חושים מתחילים אוטוטו 

 

אבא 

נכון שתעזור לי עם זה ותשמור עליי כל הזמן ? 

 

הלב שלי דופק חזק חזק 

לפני 4 שנים. 5 במרץ 2020 בשעה 8:03

תמיד אחרי ימים כמו אתמול אני מעופפת 

עולה ונוחתת

עולה וצונחת

עולה ומתרסקת

מתגעגעת עוד לפני שאנחנו מתנשקים את נשיקת הפרדה שלנו

מתגעגעת עוד לפני..

כשאנחנו בג׳אקוזי עושים שחנ״ש ( שיחת נפש כמו שאומרת הגורה האישית שלי )

מתגעגעת עוד לפני אפילו ..

מתגעגעת כבר כשאני מרגישה אותך .. נוגעת .. מסניפה

 

מתגעגעת עוד לפני אפילו .. 

כשאנחנו מגיעים ליעד ומתחבקים חזק חזק 

כשאני טועמת את השפתיים שלך 

 

יודע מה 

אני מתגעגעת אפילו לפני .. 

עוד בשיחה שלנו כשאנחנו בדרך לחמצן שלנו 

כשאני יודעת שאוטוטו אנשום אותך 

ואצליח לנשום בעצמי מחדש 

 

מתגעגעת בכל רגע נתון 

איתך וגם כשלא פיזית איתך 

אני איתך 

 

100 אחוז ממני נושם אבא 

100 אחוז ממני מלא באבא 

100 אחוז ממני שייך לאבא 

ועכשיו ..

אני חוזרת לעופף 

עד הפעם הבאה 

 

לפני 4 שנים. 3 במרץ 2020 בשעה 8:38

אני אוהבת את השיחות שלנו 

כשאני צמודה אליך 

שמה את הראש על החזה שלך

מתכרבלת לך בתוך הגוף

רגועה

מאושרת

שיחות מהלב מהנשמה

ומידי פעם אתה נושך או צובט כשאני מגזימה 

מתווכחת 

או סתם כי בא לך להשאיר עליי חותם 

או להכאיב לי כשאני בדיוק בטוחה שכבר שכחתי מה זה כאב

ומה זה מבחינתי להכיל אותו ואת העוצמות כשמזמן איבדתי את היכולת לקבל לעומת פעם

 

איך עוד לפני שאני מדברת אתה כבר מבין מה אגיד .. 

 

אתה כבר יודע ש ״ אבוש ״ זה סימן שאני אבקש משהו משהו שככל הנראה אתה לא תסכים לו 

משהו שאני אמשיך לבקש ולנסות לשכנע אותך בכל מיני דרכים .. למרות שאני כבר יודעת שלא ממש ילך לי 

 

אז.. 

אמממ

אבוש 

 

❤️

לפני 4 שנים. 27 בפברואר 2020 בשעה 7:07

להבין שאנחנו יכולים לתכנן הרים וגבעות אבל מחר הכל יכול להתבטל או להשתנות בלי שבכלל נבין למה ואיך

 

להבין שאין מה לנבור בעבר או לצפות לעתיד אלא להתמקד בהווה .. וליהנות ממנו .

 

לחיות כאן ועכשיו .

 

מישהו בכלל מצליח ליישם את זה ?? 

 

( לא אני ) 

לפני 4 שנים. 23 בפברואר 2020 בשעה 9:37

כשהן בועטות לי במח 

ואני מנסה לגרש אותן 

כשהן אף פעם ( כמעט ) לא טועות 

ואני מתווכחת איתן 

 

אינטואיציות 

לפעמים לא בא לי שתבואו 

 

לפעמים אני עסוקה בלשכנע את עצמי שאני פשוט חיה בסרט 

 

מדמיינת 

 

רק שברוב המקרים מגלה שצדקתי 

 

מי ביקש אינטואיציה .. מי ??! 

אפשר להחליף ? 

מעדיפה לחיות באהבה ( לנצח )

בלי דרמות ( זה אפשרי ?) בתשוקה ( עצומה ) בבית שלנו עם המשפחה שלנו בשלווה ( זה מאתגר אני יודעת נו ..  )

מעדיפה לדעת את העתיד בלי רמיזות וחידות ( נו מה ) מעדיפה חשבון בנק בלי מינוס ( שטחית זה ידוע ) מעדיפה גוף פצצה ( שטחית כבר אמרתי .. נו מה ) 

 

טוב 

יש לי אינטואיציה שאומרת שזה אפשרי 

 

מזל שיש לי אינטואיציות . 

לפני 4 שנים. 20 בפברואר 2020 בשעה 11:22


אִם תֵּרַדְנָה בַּלֵּיל דִּמְעוֹתַיִךְ,
שִׂמְחָתִי לָךְ אַבְעִיר כִּצְרוֹר תֶּבֶן.
אִם תִּרְחַפְנָה מִקֹּר עַצְמוֹתַיִךְ,
אֲכַסֵּךְ וְאֶשְׁכַּב עַל אֶבֶן.

אִם תֹּאמְרִי אֶל מָחוֹל לָרֶדֶת,
עַל אַחֲרוֹן מֵיתָרַי אֲנַגֵּן לָךְ.
אִם תֶּחְסַר לָךְ מַתְּנַת הֻלֶּדֶת,
אֶת חַיַּי וּמוֹתִי אֶתֵּן לָךְ.

וְאִם לֶחֶם תֹּאבִי אוֹ יַיִן,
מִן הַבַּיִת אֵצֵא כְּפוּף שֶׁכֶם
וְאֶמְכֹּר אֶת עֵינַי הַשְּׁתַּיִם
וְאָבִיא לָךְ גַּם יַיִן גַּם לֶחֶם.

אַךְ אִם פַּעַם תִּהְִיִי צוֹחֶקֶת
בִּלְעָדַי בִּמְסִבַּת מְרֵעַיִךְ,
תַּעֲבֹר קִנְאָתִי שׁוֹתֶקֶת
וְתִשְׂרֹף אֶת בֵּיתֵךְ עָלַיִךְ.

 

 

 

 

לפני 4 שנים. 4 בפברואר 2020 בשעה 15:33

ורק שלי ! 

לפני 4 שנים. 14 בינואר 2020 בשעה 10:04

הוא מאוד ייחודי 

הוא מאוד עמוק 

מאוד תלוי סיטואציה .. וכן אני יודעת שאין דבר כזה 

כשאת שייכת - את טוטאלית 

את מתמסרת גם כשקשה 

 

גם כשאת מתוסכלת טילים 

גם כשאת אבודה 

 

את נאחזת בצייתנות כאיזשהו עוגן 

 

אז זהו 

שזה לא מצליח לי . 

 

מאז שהחלק הדומיננטי שבי התחלף ומלהיות סאבית

מאוד מרצה ומאוד רואה רק אותם , את עצמי פחות 

מלהיות סוג של סמרטוט שלהם לגמרי מבחירה 

מלהיות צייתנית כמעט ב100 אחוז ולפעמים גם 1000

 

משהו בי התערער 

משהו כבה 

 

נדלק משהו מסוג אחר 

המון תובנות 

אני הילדה שלו 

אולי יותר נכון להגיד הנערה שלו 

משהו בסאביות שבי דעך 

משהו בצייתנות שבי הפך לתלוי מצב 

לתלוי תסכול ומצב רוח 

 

כבר לא פועלת על אוטומט 

לא פורסת את עצמי לרגליו כמו שהיה רוצה שאהיה 

 

אני אתן את חיי ונשמתי לטובת האושר שלו

אני זוהרת כשהוא יהיה גאה ומבסוט 

אני מתמוגגת מלענג .. לשעשע .. להעריף מלאאא חום ותשוקה 

 

יחד עם זאת 

 

נושמת בזכות התשומת לב שלו

פורחת מהאבא המושלם שמעולם לא היה לי מלבדו 

נאחזת בדאגה שלו באהבה ללא תנאי שלו 

בנתינה שלו 

בדרך בה הוא מסתכל ורואה אותי 

 

באיך שהוא מחנך ובונה את האשה שאהיה עבורו 

 

בא לי להיות הילדה המושלמת 

המרצה 

הצייתנית 

לא .... אני לא בראטית

ממש לא קרובה לשם אפילו 

 

אני לא מתמרדת בכוונה 

ולא מנסה לגרום לו לשים לב אליי בצורה שלילית 

 

אבל יש לי בעיה 

 

לפעמים 

זה חזק ממני 

 

משתלט עליי 

 

לא מסוגלת פשוט לעשות כדבריו פתאום משום מקום 

 

זקוקה לאוירה 

לריצפה יציבה 

ובסיסית 

שתגרום לי להגיע בדיוק למקום שהוא היה רוצה שאגיע 

 

כן 

משהו בי השתנה 

לפעמים זה טוב 

לפעמים זה רע 

 

רק דבר אחד אני יודעת 

 

הכל אפשרי 

 

לפני 4 שנים. 29 בדצמבר 2019 בשעה 10:59

יש קשר ישיר בין רמת התסכול שלי אל מול רמת הצייתנות שבי 

 

ככל שמתוסכלת יותר 

כך צייתנית פחות