אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

אמיצה

פשוט אני. פשוט אישה.
לפני 4 שנים. 27 בנובמבר 2019 בשעה 7:41

שונאת 

שונאתתת 

שונאתתתתתת

את זה שאני צריכה להמציא סבלנות 

 

אין בי 

פשוט אין 

 

מנסה

מחפשת 

למדתי בשנה מה שלא למדתי והפנמתי ב40 

 

דיי 

כמה עוד סבלנות אצטרך לחפש בעצמי 

לירוק דם 

לתפוס את עצמי חזק 

שלא אאבד את זה סופית 

 

על הקצה 

כן

 

אני תמיד על הקצה 

 

סבלנות 

הוא אומר לי 

 

סבלנות 

 

 

איףףףףףףףףףף

 

שונאת

שונאתתתתתת 

את זה 

הכי סבלנית שהייתי ever 

 

אז אפשר כבר ??? 

מבטיחה שלמדתי  

בטוחה שלמדתי 

 

תחזיר לי כבר את החיים בחזרה 

לנו 

 

לפני 5 שנים. 10 בנובמבר 2019 בשעה 9:57

את סוף השנה הזו .. 

 

נכון שנשאר חודש וחצי בערך 

 

אבל כבר מתחילה להרגיש את הסוף 

יותר נכון מייחלת כבר לסוף שלה

להתחיל מחדש 

 

שנה של אופל 

שנה של אכזבות 

שנה של ציפיות 

שנה של הרבה כאב והסקת מסקנות 

 

מכינה את עצמי לזו שתבוא אוטוטו 

 

היא תהיה מושלמת 

היא תהיה השנה שלי .. שלנו 

שנה של אושר גדול 

והתחלה חדשה 

 

לפני 5 שנים. 6 בנובמבר 2019 בשעה 12:01

תמיד חשבתי שאין לי .. 

 

ואז גיליתי שיש לי ואפילו לפעמים לא מעט ממנו

 

 

כשגיליתי את זה על עצמי כעסתי מאוד

 

כמעט כמו שכעסתי על עצמי בכל פעם שנפלתי לשליטה מלמטה 

 

או כשלא הצלחתי לספוג 

 

או כשלא הצלחתי לסתום את הפה כשרציתי 

 

ובכל פעם שהכעס צץ 

האגו התעצם 

 

והתעצם 

 

ובכל פעם שניסיתי להתעלות עליו 

בסופו של דבר נוצר איזשהו משקע ..

משקע שצף בכל פעם מחדש 

 

 

תמיד טענתי שאין לי אגו 

שאני לא מונעת מהמקומות האלו 

 

שאין לי בעיה לשלוט בו 

 

 

היום 

אני חוששת שאין כזה דבר

אנשים נטולי אגו 

 

אין כזה דבר 

פשוט אין 

 

גם לי 

יש כזה 

 

לברוח ממנו רק מגדיל אותו ומעצים אותו 

לשטף איתו פעולה רק ירחיק את הלב ויעצים את הכאב 

 

אז מה עושים איתו 

 

איך מתמודדים עם האגו הזה 

שמסתבר קיים אצל כולנו 

לפני 5 שנים. 6 בנובמבר 2019 בשעה 8:20

בעולם שלה אני עומד בפתח
שומר הסף רק שאיש לא יפגע
ובעולם הזה אני נשאר לנצח
כך עם הביטחון שלה אני נרגע

 


היא שברירית וחשופה
בחששות היא עטופה
נרגעת בשנייה מחיבוק ולטיפה
ואני שם לידה, אוחז בידה
נשאר ערני לסימנים של מעידה
אהיה מקל ההליכה, אבן הפינה
אקשיב ואבין בדיוק כפי שמבינה
ומעונה לעונה, בזהירות מתונה
נצעד בבטחה לדרך הנכונה

 


כי בעולם שלה, אני עומד בפתח
שומר הסף רק שאיש לא יפגע
ובעולם הזה אני נשאר לנצח
כך עם הביטחון שלה אני נרגע

 


היא שברירית וחשופה, היא משי וקטיפה
אם מישהו רק יעז אני מוכן למתקפה
לא תהיה כל מחילה, לפולשים למחילה
שמיום ההתחלה את אהבתנו מכילה
ואם תרצה משענת, או נפש מאוזנת
אדאג להגיש את כתפי לראשה
ואם תרצה לשבת, או אוזן קשבת
אקשיב בסבלנות לכל לחש של ליבה

 

 


כי בעולם שלה אני עומד בפתח
שומר הסף רק שאיש לא יפגע
ובעולם הזה אני נשאר לנצח
כך עם הביטחון שלה אני נרגע

 

 

 

 

 

 

 

 

לפני 5 שנים. 31 באוקטובר 2019 בשעה 8:43

משתגעת בתוך כל החוסר הזה ממך 

 

אבל כבר הייתי משוגעת עוד קודם .. 

 

 

מתחרפנת מרוב כל הגעגוע הזה 

 

אבל מחורפנת גם כבר הייתי לפני ... 

 

 

עמוק עמוק בתוך הטירוף הזה מרוב שאני רוצה כבר לחיות 

לנשום 

 

להרגיש 

 

לחוות 

 

להגשים 

 

לבנות 

 

להרים 

איתך . 

 

אבל .. כן 

הטירוף היה פה עוד קודם . 

 

 

והכל יחד יוצר אצלי בלגן גדול גדול

אפילו יותר ממה שהיה פה קודם 

 

 

חייבת אויר 

חייבת חמצן 

חייבת אור קטן בקצה

 

משהו שירגיע 

 

משהו שיגרום לי להיות בטוחה 

 

וודאות 

זה מה שאני צריכה 

 

כי כשאין וודאות 

הכל מעורפל 

והכל על הקצה אם לא כבר נפל אל תוך התהום 

 

תן לי משהו .

משהו להרגיע טיפה מכל המחול שדים המטורף הזה שלי עם עצמי . 

 

משהו . 

Cry

לפני 5 שנים. 23 באוגוסט 2019 בשעה 17:41

 

 

 

 

All you ever do is
Letting it all just pass you by
No need to try
All you ever say is
Baby it's alright now
All you ever do is
Letting the hurt crawl up inside
No need to cry
All you ever say is
Baby, I feel just fine
What do you think of me
Don't you think I see
That you're just hiding from me
What do you think of me
Don't you think I see
That you're just lying to me
Do you think I'm blind sucker
Open up your eyes
You've got to learn to cry
Baby that's alright baby
Open up your, open up your eyes
Open up your eyes
You've got to learn to cry
Maybe you'll feel just fine
All I ever do is
Waiting for you to tell me why
You never try
All I ever say
Could you tell me why
All I ever do is
Hoping that you will tell me why
You never cry
All I ever say is
Baby it's alright, it's alright for you to cry
What do you think of me
Don't you think I see
That you're just hiding from me
What do you think of me
Don't you think I see
That you're just lying to me
Do you think I'm blind sucker
Open up your eyes
You've got to learn to cry
Baby that's alright baby
Open up your, open up your eyes
Open up your eyes
You've got to learn to cry
Maybe you'll feel just fine

לפני 5 שנים. 21 באוגוסט 2019 בשעה 12:13

אם היו לי כוחות ...

קסומים

 

הייתי רוצה יכולת להפוך ליצור זעיר וקטן 

 

 

שיכול להמצא בכל זמן נתון בכל מקום 

 

לדעת הכל 

 

 

לא רק לשער

ולחשוב ש.. 

 

 

להיות בוודאות 

 

לקבל אישור חי לזה שהאינטואיציות שלי 

תמיד

 

אבל תמיד 

צודקות 

 

 

 

ואולי 

במקום כל הפנטזיות האלו

 

 

פשוט להכיר בזה 

 

שיש בי יכולות 

 

לשחרר את השליטה הזו במה שלא רואים 

ולהבין שלא חייבים לראות בשביל לדעת 

 

 

אז כן

 

אני יודעת 

 

הכל . 

לפני 5 שנים. 18 באוגוסט 2019 בשעה 11:11

אולי דייי ??? 

 

דייי !!!!! 

 

 

לא התעללת בי מספיק ?

 

לא הכאבת לי מספיק???? 

 

לא העצבת .. אכזבת ... הכעסת אותי מספיק???

 

 

לא הורדת והשפלת אותי מספיק ???

 

לא לקחת ממני את כל שמחת החיים והאופטימיות ??

 

לא הכנסת בי מספיק חרדות .. פחדים וחשדות ??

 

לא תשאיר לי אפילו שבב קטן של תקווה וחלום בתוך הייאוש??

 

 

דיי !!!

 

זה נמשך ונמשך ואין לזה סוף

 

חושך וחושך 

 

מה עם קצת אור ??? 

 

לא מבקשת להשרף מקרני השמש 

 

לא מבקשת להסתנוור מאורה 

 

 

לא מבקשת הרים וגבעות 

 

 

מבקשת קצת אור 

 

אור קטן שיאיר את הדרך

 

אור קטן שיעשה קצת פחות חשוך 

 

אור . 

 

 

לפני 5 שנים. 11 באוגוסט 2019 בשעה 8:23

מן תחושה כזו כמו בוקס בבטן 

 

כמו מן מועקה כזו 

 

 

אחרי סופש של עליות ומורדות 

טבילה בכינרת עכורה ונעימה כאחד 

רגועה אבל סוערת 

 

בערך כמוני 

 

 

עם המון עייפות אך יחד עם זאת גם פרצי אנרגיה מוזרים 

 

לישון באוהל אחרי 20 ומשהו שנה שלא .. 

 

עם תאונה קטלנית שניה וחצי לפני שהגעתי 

ולראות רוכב אופנוע שכוב על הריצפה 

מול עיני 

 

את האנשים שמנסים להציל אותו

את המסוק שהגיע אך לא נחת 

 

את הרגליים החשופות שלו ללא מיגון מפרפרות כשמנסים לתת לו טיפול .. נראה אבוד מהצד 

 

את הקסדה שלו בצד אחד של הכביש 

והוא בצד השני 

 

לא לנשום מצד אחד 

ומצד שני להגיע אחרי שעה לסופש אוהלים 

עם חברים 

ולהבין שהחיים ממשיכים 

 

וכנראה אם ארצה או לא 

 

הם ימשיכו 

איתי או בלעדיי 

 

 

וזה מה שהתנגן לי באוטו כמה רגעים לפני .. 

 

 

 

 

 

לפני 5 שנים. 6 באוגוסט 2019 בשעה 8:28

שורף 

כואב

שבור 

 

הלב שלי פשוט מרוסק לרסיסים

 

 

מלאה באשמה עצמית 

מלאה בתסכול 

בכאב

הכל באשמתי

 

הילד הזה הוא נשמה טהורה

הוא מלא כולו בטוב

 

רק רוצה להיות חלק 

 

ושוב ושוב נדחה

שוב ושוב נבעט החוצה

לא מבינים אותו 

לא מכילים אותו 

לא רוצים אותו 

פוגעים בו

מזלזלים

מתעללים בו

בורחים ממנו 

 

כמו היה מצורע 

 

והוא 

 

הוא מנסה שוב ושוב 

 

לא מוותר להם 

צועק בדממה -״ קבלו אותי ״ !! 

״ שחקו איתי ״!!! 

״ דברו איתי ״!!!! 

 

״ תראו אותי ״!!! 

 

שנים 

שנים שגם אני הזנחתי 

נתתי את המינימום 

לפחות בעיניי 

 

יכלתי לעשות כל כך הרבה יותר

 

ונרדמתי

 

נרדמתי בשנים הכי קריטיות שלו 

 

והוא

 

הוא מלא רגש ואהבה כלפיי 

הוא הנשמה שלי 

הבייבי שלי 

 

לא בן 10 שנים כמו שהוא באמת 

 

בוכה במקומו בכל מפגש חברתי כזה שבו הוא חווה דחייה

בוכה במקומו בכל יום שמתקשר להזמין חברים והם מסרבים או נמנעים

 

בוכה במקומו בכל פעם שהוא מתאכזב

נפגע

מתוסכל 

 

ילד מדהים וטוב לב

 

״הפשע ״ שלו בסך הכל שהוא לא מבין סיטואציות חברתיות 

 

הפרעת קשב 

 

וזה שאמא שלו לא הייתה איתו ב100000 אחוז מהיום בו הוא התחיל לצמוח לי בבטן .

 

הייתי עסוקה בעצמי 

בעצמי ! 

 

לטוב ולרע . 

 

עוטפת אותו ומכילה אותו כמו שאף אחד לא יוכל או יידע מעולם . 

שומרת עליו בצמר גפן 

 

ואתמול 

 

אתמול הסכר נשבר 

לא מצליחה להפסיק לבכות 

 

למה ילדים חייבים להיות כל כך אכזריים ? 

 

כל מה שרצה זה להיות חלק .

 

ילד יפה ורגיש שלי 

חכם מצחיק וטוב לב 

 

מתפללת עבורך 

שמחר נתעורר לעולם חדש 

 

עולם בו

 

אתה המלך 

עולם בו אתה אהוב ורצוי בכל מקום בו כף רגלך תדרוך .

 

עולם בו תהיה מאושר . 

 

מוכנה לשים את חיי כערבות לכך - אני נלחמת את המלחמה של חייך ואנחנו ננצח !