צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

אמיצה

פשוט אני. פשוט אישה.
לפני 13 שנים. 15 באוגוסט 2010 בשעה 18:38

היו לה חיים טובים והיא חשבה נוראים.

היו לה הצלחות והיא איבדה את כולן...

היו לה שאיפות והיא זרקה את כולן לפח.

היו לה חברים והיא רצתה לבד...

הייתה לה משפחה והיא הפכה עצמה יתומה.

הייתה לה היא עצמה והיא התעלמה .. נעלמה.

לא הייתה לה אהבה גדולה - של "עד המוות יפריד..."

והיא חלמה.. חלמה על לב פועם , כואב , מורגש ומרגיש...

והים - הוא רעש וסער...

הגלים אל החוף הגיעו ולקחו איתם את החלום ואותה. לנצח.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י