אמיצה

ולצחוק..

ולצחוק..

כמה כיף זה לצחוק ככה , אבל צחוק אמיתי , משחרר..

כזה שכל פעם שחושבים על מה גרם לצחוק הזה להגיע והנה הוא מגיע שוב..ובגדול...

הבעיה אצלי שכשאני מתחילה לצחוק - זה פשוט לא נגמר.

אה.. עוד בעיה (שמסתבר שלא רק אני חושבת שזו בכלל לא בעיה ) שלא כולם מבינים את ההומור שלי..

מבחינתי אם תוך כדי שהסתובבתי העפתי לך מרפק , בטעות , לראש - מצחיק.. לא?? זה לא הכאב שמצחיק אלא הסיטואציה..

שרק נצחק. ונצחק. אמן.