אבל מבחינתי ..
היום אני במקום כזה , אמיתי עם עצמי.
וכל מי שיש לו פנקס לפתוח מולי - אז אני כבר יכולה להגיד לו שחבל...
חבל על הדף..
חבל על הדיו...
חבל על החשבון המיותר.
נכון שזה שגוי , לסגור דלתות...
אבל אם אנשים רואים לנכון לקרוא לי בשמות...
להחליט עבורי מה נכון ומה לא נכון במערכת יחסים וחברויות ...
אז מבחינתי , הדלת נסגרת. עד לרגע בו אותו אדם יחשוב טוב עם עצמו על היחס הראוי לי..
כן.
אני מתחילה לחשוב שאולי אני שווה ..
ושווה לא מעט.
אז מי שלא יעריך ..
מי שיחשוב לרגע לזלזל...
שיקח כ מובן מעליו..
מי שאולי נראה לו לפקפק באינטלגנציה שלי..
שאולי חושב שאני זו שצריכה "להשקיע" בתקשורת ביננו ..והוא יכול שלא..
אז שיחשוב שוב.
וזה בלשון זכר משום מה.. ככה יצא לי.. אבל זה לגמרי מכוון גם לנקבות בחיי..
והשיר - סתם כי זה מה שאני רוצה.
לפני 14 שנים. 5 בנובמבר 2010 בשעה 18:13