לפני 13 שנים. 28 בינואר 2011 בשעה 20:08
שמעתי אותה..
את הילדה הקטנה ההיא .. והיא בוכה.
הרגשתי אותה ..
היא צחקה בקול.
קראתי לה..
היי . עיצרי !! חכי לי!! לאן את ממהרת..????
והיא כמו לא שמעה.. ברחה במהירות.
רצה ורצה.. צורחת לא לילדות . כן לבגרות.
אין זמן למשחקים. כולם מצפים ממנה למעשים.
היא לא תאכזב אף אחד. אסור לה.
תגדלי . היא התחננה.
תגדלי . תצמחי. תתפתחי. תתבגרי. תלמדי. תעשי. אל תתלונני.
והכי חשוב - אל תביטי לאחור.
וכמו מטה קסם.. אין זכר .
חלל גדול שחור.
לא זוכרת.
היא ילדה אישה.
0-12 נעלם לה..נמחק לה . איי שם.
לא ניסתה מעולם לחפור.
לא רצתה לנבור.
היום שמעתי אותה שוב..
הילדה ההיא... אני.