אמיצה

קצת קשה לי לעכל..
טוב , גם לא ממש היה לי זמן לעכל...

אני מנסה להחליט אם אני שמחה ... עצובה... מרוצה... או שסתם בהלם..

ביום ראשון .. ה 10/04/2011 הפכתי מפרודה לגרושה.
עמדתי בטקס המביך ..והמיותר.. אני חייבת לציין.. והוא "גירש" אותי.

חיכיתי למעמד הזה שנה ו4 חודשים .. מי חשב שזה יארך כל כך הרבה זמן..
תקופה לחוצה .. השנה עם הכי הרבה תהפוכות במצבי הרוח שלי..
מצחוק מתגלגל שבד"כ הוליד בכי מפרק ששולח אותך לישון..
מרגעי שמחה ואושר עד ל רגעים של עצב עמוק ועצבים עזים.
מרצון לבית משפחה ואהבה עד ל זלזול ענק בכל המערכת הזו שנקראת "מוסד הנישואין"
מסבלנות ושלווה ועד ל התפוצצות וזעם גדול לכל הסביבה .
מחוסר אמון ומחוסר ביטחון בעצמי ובכלל ועד לנאיביות ואופטמיות של "הכל יהיה בסדר"

שמחה שזה אחריי.

מאחלת לעצמי חיים טובים ומאושרים .

וחייבת גם להתנצל אם התקופה הזו עשתה אותי למטרד סביבתי..
אם פגעתי או הכאבתי או עצבנתי ..
וגם .. תודה לכל מי שעמד לצידי ..חיבק ..חיזק.. הקשיב גם כשלא אמרתי כלום.