יושבת לי בסלון .. נהנית מהשקט ..
לפתע נשמעות צעקות מהחדר הסמוך ...
שתי בנות 5 וזה נשמע ככה:
״ לא רוצהההה נו דייייי תפסיקי כבר עם זה .
אני אומר אותך לאמא שלי ״ ( הבת שלי ... נו ברור)
״ טוב . לא צריך . אז אני הולכת הביתה ״
אני מחכה בסובלנות ..
כמובן שמיד מתייצבות שתיהן מולי עם פרצוף חמוץ כשאחת רוצה הביתה ואחת רוצה שבאמת ההיא תלך הביתה
ניסיתי להבין על מה ולמה ..
אז ביתי המתוקה והנאיבית ( כמו אמא שלה (;) מייד אמרה :
״ היא רוצה לשחק משחקים שאני לא מוכנה לשחק ״
כן ..?
שאלתי בשקט ...
מה למשל ?
״ היא רוצה שאצווה עליה לעשות את כל מטלות הבית . וזה לא יפה לא במשחק ולא במציאות !״
חייכתי לי .. המממ מעניין חשבתי לעצמי .
( מאיפה הרעיון אלוהים ישמור ...)
בסופו של דבר נמצא משחק אחר . ולא כזה שכולל
ציווים או מטלות (:
אותה בת 5 מתוקה נהייתה בת 6 .
באחד הימים אני חוזרת לי הביתה עם סנדלים חדשים ויפים עבורה ...
רוצה שהיא תבוא למדוד .
לאחר מס׳ פעמים שאני קוראת לה לבוא והיא בשלה .. הרמתי את קולי ..
נוווווווווו בואי כבר למדוד את הסנדלים או שאני מחזירה לחנות !! ( ניסיתי את הגירסה הקשוחה שלי (:)
והיא ...
מגיעה .. נעמדת לה בפתח הסלון ואומרת לי ...
״ לא . אני לא מודדת . את כועסת עליי .״
וככה אחרי כמה נסיונות נוספים שלי לשכנע את המפלצת המתוקה והקטנה לבוא למדוד
התייאשתי והתחלתי להכניס חזרה את הסנדלים .. לא רוצה - לא צריך !
אני מחזירה לחנות .
״ תתחנני״ אני משפשפת את אוזניי ...
מה זהההההה???? אני שואלת אותה בפה פעור???
״ תתחנני ״ היא אומרת לי שוב בביטחון ..
״ תגידי לי €$<#% בבקשההההה תבואי למדוד את הסנדלים .. בבקשההה״
ואני ... ??
התחננתי .. נו ברור ..
(:
ילדים זו שמחה !
אין ספק .
