שומעת .. לא שומעת על מה הם מדברים
הראש שלה בכלל במקום אחר .
מנסה להתרומם ממעמקי המחשבות שהשתלטו עליה הערב .
לרגע לא שמה לב למה שקורה סביבה
ופתאום הידיים שלו סביב הצוואר שלה
חוסמות את כניסת האויר
מפילות אותה לרצפה ..
אותה רצפה שכל כך משתוקקת לשכב עליה כרגע בשקט
בלי לחשוב על כלום
פשוט לנוח..
אבל לא ..
הוא לא אפשר לה את הבריחה הזו לשם
הבום שנחת לה על הגב עדיין מהדהד בכל החדר
מסובבת ראשים
שמחפשים
את מקור הקול .
הצרחה שלה
הבהירה יפה לכולם כמה זה עוצמתי .
עוד לפני שהספיקה להתאושש ממה שנחת לה על הגב לפני רגע ..
ולא אחרה להגיע עוד אחת , לא פחות עוצמתית מהקודמת ..
שוב ,
הד
ראשים מסתובבים
צרחות ודמעות .
היא לא חשבה שתתפרק כל כך מהר
מה זה ..
מה קורה לה ??
היא פשוט קצת חלשה היום
זה הכל.
מנסה לאסוף את עצמה
מרגישה שזה בלתי אפשרי
אבל אין כאן צ'אנס בכלל
הסטירה לא איחרה להגיע
״ מה קרה לך ??״
הוא שאל
לא יודעת מה להגיד .
פשוט קשה לה.
״ רוצה להמשיך ..?״
הוא שאל..
והיא יודעת שלא משנה בכלל אם כן .. או לא
תהיה פה רק תשובה אחת .
כן .
ממשיכה .
רכונה על הספה
תחת חשוף
לא נושמת .
השוט שורק על העור
הצלפה גוררת צרחה חזקה
היא רוצה לסתום אבל לא מצליחה .
תנשמי .. היא שומעת מולה את היקרה שלה .
תוך כדי נשיקות מרגיעות
חיבוק חזק ומכיל.
וידו של אהובה בידה , נותנת לה תחושת ביטחון .
מנסה לנשום דרך הצלפה והצלפה
הבכי לא מפסיק
הצרחות מתחזקות
היקרה שלה ממשיכה להנשים אותה
בודקת לה את הדופק
האהוב מחזיק לה חזק את היד
לוחש לה שאפשר להפסיק מתי שתחליט
״ את רוצה להפסיק ?״
זו כבר הפעם השלישית שהוא שואל
היא בחיים לא תרצה לאכזב .
אותו .. ובעיקר את עצמה .
היא לא תעצור עד שתתעלף !
״ לא ״ היא לוחשת
לא רוצה לעצור .
״ ועכשיו .. את לא מוציאה הגה , במשך 10 הצלפות . את בשקט !״
נושכת שפתיים
בולעת את הכאב
היא בכלל מנטלית
הכאב לא קל לה
היא כואבת רק בזכות המנטלי
נהנית רק מהסימנים שאחרי
ומהספייס שמגיע בסוף
היא כבר מזמן מעופפת אי שם בעולם אחר
וזה מתחיל
1- שותקת
2- שותקת
3- שותקת
4- שותקת
5- שותקת
6- שותקת
7- שותקת בקושי
8- שותקת בקושי
9- שותקת בקושי
10- שותקת ונחנקת .
היא הצליחה .
כשהוא מרים אותה לחיבוק
היא מודה לו .
מתנצלת על התגובות הקיצוניות שלה
מסבירה שקשה לה היום .
״היית נהדרת !״
הוא אומר לה
וזה היה שווה את הכל .
